פרצוף

אור ה’ הוא בעל ייחודיות מושלמת, ללא כל משתנים או שוני. ברגע שהאנרגיה הזאת נכנסת לספירה מסוימת, התוצאה או האפקט שלה הופכים לכוח או לתכונה מסוימים שבאמצעותם הבורא מדריך את העולמות. פרצוף הוא תצורה של ספירה אחת או יותר הפועלות בתיאום. הפירוש של פרצוף בארמית הוא פנים או ארשת פנים. פנים מורכבים מאלמנטים רבים ומגוונים כמו עיניים, אף, מצח וכן הלאה, אך כולם מתואמים כיחידה אחת בודדת. הפנים הן גם ייחודיות, הן מראות את הזהות הייחודית של האדם והן כלי הרכב העיקרי של התקשורת.

חלק מהפרצופים, הם זכריים ומעניקים חסד, בעוד אחרים הם נקביים ומעניקים דין. הזכריים מתאימים לחסד ומההיבט של השם מ”ה  (45). הנקביים מתאימים לדין ולגבורה ומההיבט של השם ב”ן  (52). על ידי יחודם, איזונים שונים של שני כוחות אלה (חסד ודין) יוצרים את ההנהגה. דין מוחלט יהיה הרס של כל דבר שאינו מושלם, בעוד חסד מוחלט יאפשר הכל ללא הגבלות. עם זאת, שני היבטים אלה נחוצים להנהגה של משפט, ובכדי לתת לאדם את האפשרות של בחירה חופשית.

הפרצופים נמצאים במצב מתמיד של פעולה, הארות וקשרי גומלין ביניהם. הדינמיות הזאת של החלפת והשפעת האנרגיות נקראת תיקונים של הפרצופים. תוצאת תיקונים אלה הן ההארות השונות בעלות העוצמות השונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם. הם מתרגמים את הרצון העליון להשפעות ואפקטים מסוימים, עבור הנהגת העולמות.

בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחרי תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין.

יש חמישה פרצופים עיקריים:

• אריך אנפין – (פנים ארוכות)
• אבא
• אמא
• זעיר אנפין – (פנים קטנות)
• נוקבא – נקבי

ופרצוף אחד מעליהם: עתיק יומין (לבוש בתוך אריך אנפין).

מחמש ה עיקריות האלה נובעות שבע נוספות.

כולן מואצלות מעשר הספירות כדלקמן:

מכתר:

• עתיק יומין ונוקבא שלו
• אריך אנפין ונוקבא שלו

מחכמה:

– אבא

– ממלכות של אבא – ישראל סבא

– ממלכות של ישראל סבא – ישראל סבא 2

מבינה:

• אמא
• ממלכות של אמא – תבונה
• ממלכות של תבונה – תבונה 2

ישראל סבא ותבונה גם נקראים על פי ראשי התיבות שלהם : יסו”ת או יסו”ת 2.

מחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד:

• זעיר אנפין הנקרא גם ישראל

מזעיר אנפין – יעקב

ממלכות:

נוקבא – מחולקת לשני פרצופים – רחל ולאה

פרצוף עתיק יומין

תצורת עתיק יומין היא נעלה לכל הפרצופים. יש לו עשר ספירות. ההיבט שלו של השם של מ”ה  (45) מתאים לעקרון הזכרי; ההיבט שלו של השם של ב”ן  (52) מתאים לנקבי. הוא נקרא “עתיק ונוקבא שלו”. הנוקבא – הנקבי שלו קשורה אליו, גבה אל גבו. לכן עתיק הוא כולו פנים, פונה אל הגב תצורתו הנקבית, פונה אל החזית תצורתו הזכרית. כל אחד מההיבטים הללו – זכרי ונקבי – מורכב מעשר ספירות.

ההיבט הזכרי של עתיק אינו לבוש בתוך העולם הראשון של אצילות. שלוש הספירות הראשונות מהעשר מההיבט נוקבא – נקבי שלו, הן מעל אצילות ויוצרות ביחד את הרדל”א – רישה דלא אתידע” (הראש הלא ידוע)

שבע הספירות הנקביות הנמוכות יותר שלו מתחברות לעולם שמתחת ולובשות בפנים את תצורת אריך אנפין באופן הבא: חסד של עתיק בכתר של אריך, גבורה בחכמה, תפארת בבינה. שלוש ספירות נה”י (נצח, הוד, יסוד) מתחלקות לשלושה חלקים: החלק הראשון של נה”י בחסד, גבורה ותפארת, החלק השני בנצח, הוד ויסוד, החלק השלישי של נ”ה (נצח, הוד) ומלכות של עתיק במלכות של אריך אנפין.

הספירה התחתונה יותר של עולם יוצרת את החיבור עם העולם מתחתיו והופכת לפרצוף עתיק שלו. באצילות, זאת המלכות של אדם קדמון אשר הופכת לפרצוף עתיק. אותו הדבר מתרחש בשלושת העולמות האחרים של בריאה, יצירה ועשייה, המלכות של העולם מעל הופכת לפרצוף עתיק של העולם שמתחת.

פרצוף אריך אנפין

אריך אנפין היא הפרצוף העיקרית בכל עולם; כל הפרצופים האחרים הן “ענפים” שלו. הוא והנקביות שלו יוצרים תצורה אחת בשם “אריך אנפין ונוקבא שלו”. הזכריות שלו היא צדו הימיני, והנקביות שלו, צדו השמאלי. אריך אנפין הוא הפרצוף הראשונה באצילות והשורש של כל האחרות.

אריך אנפין שונה משאר הפרצופים, שלוש הספירות הראשונות שלו,  כתר-חכמה-בינה, אינן נמצאות בסידור שלושת העמודים; ספירת הבינה שלו נמצאת תחת כתר וחכמה, הנמצאות בקו ישר.

אריך אנפין מגיע מחלקו העליון עד תחתיתו של עולם האצילות. אבא ואמא מלבישים את זרועותיו הימנית והשמאלית (ספירות חסד וגבורה שלו); הכתר שלהם מגיע לספירת בינה שלו, והמלכות שלהם לספירת תפארת שלו.

לאריך אנפין שלושה ראשים המהווים את שורשי ההנהגה של חסד, דין ורחמים. הראשון הוא כתר, השני הוא בחלל שבין הכתר שלו וחכמה, השלישי הוא החכמה שלו. השמות שלהם הם:

1 – גולגלתא – הכתר שלו

2– אוירא – החלל שבין הכתר שלו והחכמה

3 – מוחא סתימאה – החכמה שלו

שלושת הראשים הללו מאצילים מאריך אנפין לפרצופי אבא ואמא, ומשם, לפרצוף ז”א. ההאצלות והפעולות של תצורה אריך אנפין נקראות התיקונים שלו.

תיקונים אחרים – האצלות של אנרגיות ופעולות – יוצאות מהפנים של ספירה חכמה של אריך אנפין ומתפשטות כלפי מטה; הן נקראות באופן אלגורי השיער או הזקן שלו. הן מתחלקות לשלוש עשרה ונקראות “שלושה עשר התיקונים של דיקנא – זקנו של אריך אנפין”. ההאצלות האלה נקראות שיער וזקן מפני שהן מתפשטות בצינורות נפרדים.

התיקונים האחרים, האצלות של אורות מאריך אנפין, הן להגשמה ולשפע. אולם, ההנהגה עצמה היא מדיקנא, אורות הזקן, ודרכו השפע זורם.

פרצופים אבא ואמא

שני הפרצופים האלה חיוניים להנהגת העולמות; הם הקישור בין תצורת אריך אנפין, שהיא הפרצוף הגבוהה ביותר, ותצורת זעיר אנפין אשר מתקשרת את ההאצלות האלה אל העולמות על ידי זיווג שלו עם הפרצוף נוקבא. אבא הוא הספירה חכמה, ואמא היא הספירה בינה.

הם נאצלו מהזיווג (חיבור) של תצורה אריך אנפין עם הנוקבא שלו. אבא הוא ההיבט הזכרי ואמא היא ההיבט הנקבי. הם מושפעים ונבנים על ידי האורות של תצורה אריך והם ברמה של זרועותיו – ספירות חסד וגבורה. אבא נמצא מימין – ספירה חסד, ואמא משמאל – ספירה גבורה.

כדי לתקשר את ההאצלות שלהם, אבא ואמא מתאחדים כדי להאציל את השפעתם. יש לאבא ואמא שני סוגים של זיווג (חיבורים): הזיווג הקבוע אשר נקרא “חיצוני” והוא עבור קיום העולמות, בעוד השני נקרא “פנימי” והוא עבור חידוש המוחין – כוח מנהיג של זו”ן (זעיר אנפין ונוקבא).

הספירה מלכות של אבא הופכת לפרצוף אחרת הנקראת ישראל סבא. באופן דומה, מלכות של אמא הופכת לפרצוף אחר הנקראת תבונה. שני פרצופים משניות אלה פועלות כהרחבה של אבא ואמא כדי להעביר עוצמה מופחתת של האצלותיהן. הן נקראות בעיקר על פי ראשי התיבות שלהן יסו”ת. להן עצמן יש פרצופים משניות משלהן הנקראות ישראל סבא 2 ותבונה 2 – יסו”ת 2. הן מעבירות עוצמה מופחתת עוד יותר של ההאצלות של אבא ואמא.

התפקיד העיקרי של אבא ואמא הוא לתת לפרצוף ז”א, את המוחין–הכוח המנהיג שלו.

ישנם מצבים שונים של גדלות עבור הפרצוף ז”א. בגדילתו הראשונה, הוא מקבל את המוחין– כוח מנהיג שלו מפרצופים יסו”ת (ישראל סבא ותבונה), ובגדלות השנייה והיותר חשובה שלו, הוא מקבל אותם ישירות מאבא ואמא.

זעיר אנפין

פרצוף זעיר אנפין נקראת לעיתים קרובות על פי ראשי התיבות שלו – ז”א. הוא מורכב משש הספירות התות יותר: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. עבור הנבראים, ז”א עם תצורת נוקבא הם הפרצופים המרכזיים של ההנהגה. כל מערכות היחסים שלנו עם הנ”ל מכוונות תחילה לזו”ן (זעיר אנפין ונוקבא).

זעיר אנפין הוא תצורה דינמית, שנמצאת באופן מתמיד בתהליך מעבר ממצב חלש יותר לתהליך של גדלות על מנת לחדש את כוחותיו ואת השפעתו. בתחילה, ז”א אינו שלם והוא בעל שבע ספירות בלבד, ובמצב של תרדמה. בתוך אמא, ז”א עובר תקופת היריון, ואחריה תקופה ראשונה של יניקה וגדלות ראשונה. כדי לפעול, הוא צריך לקבל את המוחין – כוח מנחה שלו, שהן שלוש הספירות הראשונות שלו חכמה, בינה ודעת, ולהגיע לשלב של גדילה. הן ניתנות לו בסדר מסוים מהפרצופים שמעליו יסו”ת או אבא ואמא.

במהלך תקופת ההיריון, ז”א לא ממש פועל מכיוון שהוא נבנה. בזמן היניקה הוא מתחיל לפעול, ובשלב הגדלות הוא מוכן לפעול ולהשפיע.

כאשר שלוש הספירות של נה”י (נצח, הוד, יסוד) של יסו”ת ב’ הן כוח מנחה של ז”א, זהו השלב של הגדלות הראשונה. אבל כאשר נה”י של יסו”ת 1 לבושים בו, זה נחשב כאילו אמא ואבא היו לבושים בו באופן ישיר כמוחין – כוח מנחה שלו, ושלב זה הוא הגדלות השנייה. רק לאחר הגדלות השנייה ז”א מגיע לפוטנציאל המלא שלו. זה נקרא גדלות ב’.