כדי לעלות מן המדרגה המקורית שלה, הנשמה צריכה לעבור גלגול נשמות כדי לעשות את התיקון שלה. תיקון זה של הנשמה מתממש על ידי גלגול (גלגול נשמות) ו/או על ידי עיבור (חיבור). בעוד שגלגול הוא גלגול נשמות של נשמה לתוך גוף מרגע לידתו ועד מותו, העיבור הוא חיבור של נשמה אחרת לנשמה שלו, אשר יכולה לבוא ולעזוב את האדם בכל עת.

אם אדם לא עושה את התיקון עבור מדרגת הנשמה שעבורה הוא הגיע, הוא חוזר חזרה ועובר גלגול נשמות בתוך גוף חדש לחיים חדשים. כל עוד הוא לוקח על עצמו לבצע את תיקון נשמתו בשלושה גלגולי נשמות, הוא יחזור פעם אחר פעם לפי הצורך, כדי להשלים את התיקון שלו.
אולם, אם הוא ממשיך בהתנהגותו השגויה ולא מבצע או מתקדם בתיקון שלו, הוא לא יחזור לאחר גלגול הנשמות השלישי.

ישנן סיבות שונות מדוע הנשמה עלולה לחזור ולבצע גלגול נשמות. יכול להיות שזה כדי לתקן מעשה על נזק כלשהו שגרם במעשיו השגויים, או מכיוון שלא קיים את המצוות. הסוד והסיבות הטמונים בקיום המצוות הם לעזור בתיקון הנשמה או כדי לבצעו.

כפי שיש תרי”ג (613) חלקים לנשמה, ו-613 גידים ואיברים לאדם, באופן דומה, יש 613 מצוות ו-613 אורות בכל ספירה או תצורה. כל מצווה מתאימה לחלק אחד של הנשמה ושל הגוף; על ידי ביצוע מצווה חיוביות או הימנעות משלילית, החלק המתאים של הנשמה מחוזק ומתוקן. אי ביצוע מצווה חיובית או אי-הימנעות מביצוע מצווה שלילית גורמת לנזק ישיר לנשמה של האדם ומחייבת תיקון בחיים האלה או בגלגול נשמות עתידי.

רק על ידי קבלת הזדמנות נוספת לעשות או לבטל את מה שהיה עליו לעשות או לא לעשות, האדם עושה את התיקון הנחוץ של הנשמה שלו, שכעת יכולה לעלות לעולמות הגבוהים יותר ולהצטרף מחדש למקור שלה.

קיימות מדרגות שונות בנשמה, וכל אחת מהן מתאימה לספירה, לפרצוף או לעולם מסוימים. המערכות לתיקון הנשמות הן מורכבות ופועלות לפי סדר מדויק של עדיפות מהמדרגה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר[5]. בשביל התיקון שלה, נשמה חייבת קודם לתקן את מה שפגום או חסר במדרגה נמוכה יותר לפני שהיא עוברת למדרגה הבאה.

כדי להגיע למדרגה הגבוהה יותר הבאה של נשמתו, אדם חייב לבצע באופן מלא את התיקון של המדרגה הקודמת.

חמש המדרגות של הנשמה – נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה מתאימות לארבעת העולמות של העשייה, יצירה, בריאה ואצילות.

כדי להשיג את מדרגת הרוח שלו, אשר מתאימה ליצירה, האדם חייב לבצע את התיקון של הנפש שלו, המתאימה לעשייה.

לכל עולם יש חמש מדרגות של נשמה; לכן, כל עולם מתחלק שוב לחלוקות משנה של חמש מדרגות בסדר עולה.

כדי לקבל את המדרגה הראשונה של נשמה שלו, אשר מתאימה לנפש של בריאה (1), האדם חייב לבצע את התיקון של כל מדרגות הנפש, הרוח, הנשמה, החיה והיחידה שלו של העולם של עולמות העשייה והיצירה כדי לתקן לחלוטין את מדרגות הנפש והרוח שלו, ולהיות מסוגל להגיע למדרגת הנשמה שלו.

לכל עולם יש גם חמש מדרגות של נשמה המתאימות לחמשת הפרצופים.

כדי לקבל את המדרגה הגבוהה ביותר של הנשמה שלו, אשר מתאימה לאריך אנפין של בריאה (2), האדם חייב לבצע את התיקון של חמשת הפרצופים של עשייה ויצירה וארבעת הפרצופים הראשונים של בריאה.

חמש המדרגות של הנשמות מתאימות לחמש הפרצופים.

את המדרגות הגבוהות יותר של הנשמה לא ניתן להשיג מיד. לרוב האנשים יש רק את מדרגת נפש. אם הם ראויים, הם ישיגו או יעברו גלגול נשמות כדי להשיג את המדרגות הבאות – אחת אחת.

באופן כללי, מדרגת הרוח לא יכולה להגיע לפני גיל שלוש עשרה, מדרגת הנשמה בגיל עשרים, והמדרגות האחרות לאחר מכן.

ניתן לעשות את התיקון של כל המדרגות בתקופת חיים אחת. לשם כך, כל המדרגות צריכות להיות מתוקנות אחת אחרי השנייה באותה תקופת חיים, וזה חייב להיות בפעם הראשונה שבה הנשמה הזו באה לעולם. אם האדם רק עושה את התיקון במדרגת הנפש שלו, הוא לא יקבל את הרוח שלו; הוא צריך למות קודם ולחזור כדי לקבל אותה בחיים החדשים שלו. אם הוא עושה את התיקון של הרוח שלו בחייו החדשים, הוא לא יקבל את מדרגת הנשמה שלו. הוא יצטרך למות שנית ואז לחזור עם שתי מדרגות הנפש והרוח כדי לנסות לקבל את הנשמה שלו. ברגע ששלוש מדרגות אלה מושגות, הוא לא יצטרך לבצע גלגול נשמות יותר.

כל ספירה מתאימה למדרגה של נשמה.

כל מדרגה של נשמה מתאימה לאחת האותיות של שם ה’.

עיבור

כדי לעזור לאדם לעשות את התיקון של הנשמה שלו, נשמה אחרת עשויה להתחבר (עיבור) בו כדי לעזור לו לעשות את התיקון הנחוץ או לקיים את המצוות החסרות. כאשר הוא מקיים זאת, הנשמה יכולה להישאר עוד או לעזוב. המצווה החסרה יכולה להיות אחת שהוא בחר שלא לקיים או כזאת שלא היה יכל לקיים בחייו הקודמים.

באופן כללי, הנשמה אשר מתחברת אליו היא ממקור גבוה וטהור יותר, מחבר משפחה, או מצדיק. כל עוד הוא עושה מעשים טובים, הנשמה יכולה להישאר מחוברת אליו, אבל אם הוא חוטא או גורם לנשמה המחוברת לאי נוחות, היא תעזוב.

יש לבוש (בגד או מעטפה), שהנשמה צריכה כדי להתחבר לגוף של אדם (גלגול), וכאשר נשמה אחרת מתחברת אליו (עיבור), היא עשויה להשתמש באותו הלבוש כדי להישאר בתוכו.

לעיתים הנשמה בכללותה אינה צריכה לחזור; במקום זאת, רק החלקים אשר צריכים להיות מתוקנים (על ידי קיום המצווה החסרה) יחזרו. לחילופין, חלקים שונים של נשמה אחת עשויים לעבור גלגול נשמות ביותר מאדם אחד באותה תקופת חיים כדי לבצע את התיקון.

יש ארבעה סוגי קיום בעולם שלנו

• דומם (מינרל) המתאים לעשייה
• צומח המתאים ליצירה
• חי המתאים לבריאה
• מדבר (אדם) המתאים לאצילות

האדם יכול לעבור גלגול נשמות באחד מארבעת סוגי הקיום הללו, כשהמינרל הוא העונש החמור ביותר בשל חוסר יכולתו לפעול. אבל באופן כללי, כדי לעשות את התיקון שלו, הוא לא יעבור גלגול נשמות כמינרל, ירק ורק לעיתים רחוקות כבעל חיים.

מטרתן של כל המערכות המורכבות הללו של גלגול נשמות היא אחת: לתת לאדם אפשרות להתעלות מעל המגבלה העיקרית שלו שהיא הזמן, על ידי כך שיחזור פעם אחר פעם כדי לבצע את התיקון של הנשמה שלו ויהיה ראוי למקום טוב יותר בעולם האמת.

הכוחות או האנרגיות אשר יוצרים או משפיעים על ההנהגה מזוהים או מתוארים גם כשמותיו השונים של הא”ל’.

השמות העיקריים הם:

• י-ה-ו-ה
• אין סוף
• אדנ- י
• אהי-ה
• אלוה-ים

אין סוף

אין סוף – ללא גבול, או האינסופי, זהו השם הנפוץ ביותר לה’ בקבלה. מכיוון שהאור או האנרגיה שלו אינם ניתנים למדידה על ידי אף הגדרה או מונחים מגבילים כלשהם, אנו משתמשים בשם “אין סוף” (ללא גבול) שכן אנו יודעים ומודים בכך שה’ והמושג של ללא גבולות או ללא סוף הוא מעבר להבנתנו האנושית. שם זה מייצג חסד.

אדני-י

שם זה מייצג את ההיבט הנקבי של ה’ – השכינה. יש לו היבט של דין והוא מיוצג על ידי ספירת מלכות. הוא מייצג גם את הפרצופים הנקביים של רחל ולאה. כיוון שתפילות האנשים מופנות תחילה לספירת מלכות קודם שניתן להעבירן גבוה יותר, שם זה מייצג גם את הקשר הקרוב ביותר בין האדם לבוראו.

אהי-ה

שם זה מייצג את ההיבט הזכרי הגבוה יותר של ה’, ומיוצג על ידי הספירה כתר. הוא מראה חסד יחד עם יראת הכבוד של ה’.

אלוה-ים

אחד משמות ה’, המיוצג על ידי הספירה גבורה. באופן כללי, הוא מציין את הדין בפעולות ה’.

י-ה-ו-ה

השם העיקרי של ה’, מגלה חסד ורחמים, מיוצג על ידי הספירה תפארת.

כל מה שנברא, מקורו בארבע האותיות הללו. רוב ההנהגה נגלית על ידי שם זה ובאיותיו (ובמילואיו) השונים המרכיבים שמות נבדלים וחדשים

על ידי מילוי כל אחת מארבע האותיות של שם זה באופן שונה, הגימטריה של השם משתנה, וכל אחת מהאפשרויות הללו הופכת שונה בטבעה ובפעולותיה.

ארבעת המילויים הם:

ניתן לחלק כל שם לתתי חלוקות כדי לתאר ביתר דיוק את התוצאות השונות וההתגלויות של האנרגיות הללו:

ע”ב של ע”ב, ס”ג  של ע”ב, מ”ה של ע”ב …
ב”ן  של ב”ן  של ס”ג , ס”ג  של מ”ה  של ע”ב וכו’.

האורות או הכוחות הלבושים באותיות אלה או בצירופיהן מאצילים תצורות זכריות או נקביות אשר יוצרים את ההנהגה של העולמות.

המוחין הם הכוח המנחה הניתן לפרצוף על ידי פרצוף אחת או שתים עליונות יותר. כתלות במצב הגדילה, ישנם מוחין של קטנות – יניקה ושל גדלות. יש גם מוחין אשר נכנסים לפרצוף הפָּחוּת יותר – פנימי, ומוחין אשר מקיפים אותו – חיצוני. הכוחות המנהיגים האלה משתנים בכוח ובעוצמות

במהלך ההיריון, הכוח המנחה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר ונקרא נה”י (נצח, הוד, יסוד) של מוחין; הם מההיבט של נפש.

במהלך היניקה, האורות גדלים והכוח המנחה נמצא ברמה גבוהה יותר, ונקרא חג”ת (חסד, גבורה, תפארת) של מוחין והם מההיבט של רוח.

במהלך הגדילה, הכוחות המנחים מפותחים כעת במלואם כדי להנחות במלא הכוח של חב”ד (חכמה, בינה, דעת); הם מההיבט של נשמה.

שני מוחין שונים מגיעים לז”א: תחילה מגיעים כוחות מנחים של אמא, ואז הכוחות המנחים של אבא, שניים. הכוחות המנחים הנמסרים מאבא ומאמא לז”א נקראים הצלם שלו, והם אינם נכנסים אליו באופן מלא.

הכוחות אשר נכנסים לתוך הפרצוף הפָּחוּת יותר – פנימי, הם שלוש הספירות של נה”י (נצח, הוד, יסוד) של הפרצוף העליון, הם מתחלקים לשלושה ומורכבים כעת מתשעה חלקים ומתאימים לצ. הם מתפשטים לתוך תשע הספירות של ז”א.

הכוחות שאינם נכנסים הם חב”ד, חג”ת של הפרצוף הגבוה יותר. הם אינם נכנסים לתוך הפרצוף הפָּחוּת יותר, אלא מקיפים אותו מבחוץ בסידור שלושת העמודים של חסד, דין ורחמים. המוחין המקיפים הם מהיבט גבוה יותר מאשר המוחין הפנימי ומתאימים ל-למ של המוחין השלם – צל”מ.

החג”ת (חסד, גבורה תפארת) המקיפים אותו מתאימים ל-ל’

הכחב”ד (כתר, חכמה, בינה, דעת) אשר מקיפים אותו מתאימים ל-מ’.

לפני שהוא מגיע למלוא כוחו, ז”א עובר דרך שלושה שלבי הכנה.
תחילה, משש הספירות המקוריות שלו ( יניקה 1) הוא יקבל את ארבע הספירות הגבוהות שלו, שהן הכוח המנחה שלו, מיסו”ת 2 (גדלות1). כאשר כוחות מנהיגים אלה יוצאים זוהי יניקה 2, כאשר הם חוזרים אליו דרך יסו”ת 1 (אבא ואמא), הוא הגיע לגדילה המלאה שלו (גדלות2).

לכן, עבור שתי היניקות ושתי הגדלות של פרצוף ז”א, קיימים כוחות מנהיגים המתאימים לכל אחד ממצבי גדילה שונים אלה.

כוחות  המנהיגים של יניקה

ישנם שני סוגים של כוחות מנחים של יניקה: קטנות א’ וקטנות ב’.אשר פרצוף ז”א מקבל רק את נה”י (נצח, הוד, יסוד) של המוחין פנימים שלו, אבל לא את המקיף, הם הכוחות המנחים של קטנות א’.

כאשר הוא מקבל את נה”י (נצח, הוד ויסוד) של הכוחות המנחים שלו ישירות מאמא, הם הכוחות המנחים של קטנות ב’.

כוחות מנהיגים של גדלות

ישנם שני סוגים של כוחות מנהיגים של גדלות: גדלות א’ וגדלות ב’.

כאשר פרצוף ז”א מקבל את כל הכוחות המנהיגים – פנימים וההיקפיים מיסו”ת, הם הכוחות המנהיגים של גדלות 1. כאשר הוא מקבל את כל הכוחות המנהיגים שלו ישירות מאמא, הם הכוחות המנהיגים של גדלות ב’, והוא השיג כעת את בגרותו המלאה.

מאחר שהמטרה היא לגרום לחיבורן של הפרצופיםהזכריים והנקביים העליונים, האדם צריך “להידמות” פיזית  לפרצוף הזכרי הגבוה ביותר, כלומר, את תצורת זעיר אנפין. התפילין על הראש מייצגים את האורות המנהיגים שהוא מקבל מהפרצוף העליון של אמא; התפילין על היד מייצגים את הפרצוף הנקבי אשר מתחבר לזרועו השמאלי. הטלית מייצג את האורות המקיפים אותו, שניתנו גם הם על ידי תצורת אמא.

לאחר שתצורת זעיר אנפין מקבל את האורות המנהיגים שלו מהפרצוף העליון של אמא והם נכנסים לראשו, הם נובעים מהמצח כלפי חוץ בארבעה אורות שונים. התפילין על הראש מייצגים אורות אלו; הם כוללים ארבעה תאים, כל אחד מכיל חלק של טקסט מהתורה, כתוב על קלף.

כל אחד מארבעת האורות האלה גם מוציא החוצה היבט של לבוש, שהם ארבעת התאים (הבתים) עבור הפרשיות.

מאחר והמוחין הם אורות מנהיגים המהווים עשר ספירות, התפילין הם ייצוג של עשרה אורות:

ארבעת התאים  (הבתים) על המצח הם הספירות חב”ד – חכמה, בינה ודעת (אשר מחולקת לשניים).

שתי הרצועות בצד הראש הן הספירות חסד וגבורה.

הקשר מאחור הוא ספירה תפארת.

שתי הרצועות היורדות בצדדים הן ספירות נצח והוד: נצח עד החזה והוד עד הטבור.

הקשר העושה את הי’ על התפילין של היד הוא ספירת יסוד של תצורת ז”א. משם (הזרוע של ז”א), מתחילה הבנייה של הפרצוף הנוקבא.

התפילין על הזרוע מייצגים את הפרצוף  הנוקבא רחל. סדר הפרשיות הוא כמו בתפילין שעל הראש, אלא רק בקלף אחד.

שלוש הכריכות סביב שריר הזרוע מקבילות לשלוש הספירות הראשונות של נוקבא. שבע הכריכות על  היד  מתאימות לשבע הספירות התחתונות יותר.

שלוש הכריכות על  האמה מתאימות לנה”י (נצח, הוד ויסוד) של ז”א, אשר נכנסות לתוך הנוקבא כדי להפוך למוחין שלה – אורות מנהיגים.
מאחר שתצורת ז”א מקבלת שני סוגים של אורות מנהיגים, אחד מתצורת אבא ואחד מתצורת אמא, ישנם שני סוגים של תפילין:

• תפילין של אמא נקראים גם תפילין של רש”י. הם מהסוג הרגיל שכולם לובשים.
• תפילין של אבא נקראים גם תפילין של רבנו תם. נלבשים רק על ידי מעטים, יחד או לאחר התפילין של רש”י.

ההבדל הוא בסדר הכתיבה של ארבע פרשיות התורה.

כפי שאנו יכולים לראות, כל ענין של התפילות, בין אם פיזי או רוחני, הוא בעל משמעויות עמוקות וחיוניות מאוד  להמשכת כוחות חשובים ועוצמה לאדם המתפלל. חבל שהמנהגים העוצמתיים והיפים האלה נתפסים בטעות כ-“דקלומים פולקלוריים” בשפה בלתי מובנת, מסוג “הדברים שצריך לעשות”, כאשר משתתפים בתפילה בבית כנסת.

על ידי השתדלות להבין את המשמעויות העמוקות יותר של מנהגים אלה, האדם יגלה הגדרה חדשה לגמרי, וסיבה לקשר המיוחד שלו עם העולמות העליונים ועם בוראו.

לנשמה יש חמש מדרגות, שמותיהן הם: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. הנשמה היא הישות הרוחנית בתוך הגוף, האחרון הוא רק בגד חיצוני שלה. לכל נשמה יש שורש מדויק ואפשרות להשגת המדרגה הגבוהה ביותר של שורש זה. כולם מגיעים תחילה עם רמה נמוכה יותר, ויגיעו, אם הם ראויים, לרמה הגבוהה יותר הבאה.

– נפש היא המדרגה הראשונה והנמוכה ביותר. היא מושגת בלידה ולפני המדרגות העוקבות. היא מתאימה לרמה של העולם הגשמי של עשייה ושל הפרצוף הנקבי נוקבא.

– רוח היא המדרגה השנייה והיא מושגת לפני המדרגות העוקבות. היא מתאימה לרמה של עולם המלאכים –יצירה ותצורת זעיר אנפין.

– נשמה היא המדרגה השלישית וניתן להשיגה רק לאחר השגת מדרגת נפש ורוח. היא מתאימה לרמה של עולם הנשמות –בריאה, ותצורה אמא.

– חיה היא המדרגה הרביעית וניתן להשיגה רק לאחר המדרגות הקודמות. היא מתאימה לרמה של עולם ההאצלה–אצילות ותצורה אבא.

– יחידה היא המדרגה החמישית והגבוהה ביותר. נדיר מאוד להגיע אליה וניתן להשיגה רק לאחר תיקון של כל המדרגות הקודמות. היא מתאימה לרמה של עולם האצילות ופרצוף אריך אנפין.

איור 13: הקשר בין חמש המדרגות של הנשמות, ארבעת העולמות וחמש הפרצופים

ישנן הרבה חלוקות וקטגוריות של נשמות. הן שונות על פי מקורן או רמתן בעולמות הגבוהים יותר.

כל רמה של הנשמה מחולקת בחלוקת משנה לחמש מדרגות. באשר לרמה של נפש, יש נפש של נפש, רוח של נפש, נשמה של נפש, חיה של נפש ויחידה של נפש.

איור 14: כל רמה של הנשמה בעלת חמש מדרגות משלה

• נפש של נפש היא המדרגה הנמוכה ביותר של נשמה
• חיה של יחידה היא כמעט הגבוהה ביותר

איור 15: כל מדרגה של הנפש מתחלקת שוב לחלוקות משנה

כל מדרגה יכולה להתחלק שוב בחלוקת משנה, לדוגמא:

• חיה של רוח של נפש היא מדרגה גבוהה יותר מאשר
• רוח של נפש של נפש אבל נמוכה יותר
• מנשמה של יחידה של נפש

לכל נשמה יש מקור משלה בעולמות השונים ובתצורות השונות. תכונת הנשמה תהיה תלויה באיזו תצורה ומאיזה עולם מגיע השורש שלה. נשמה ממקור גבוה יותר תהיה בעלת תכונה עליונה יותר ותהיה בעלת פוטנציאל טוב יותר להבנה ולהתקרבות אל בוראה, בתנאי, כמובן, שהיא פועלת בהתאם ומגיעה לפוטנציאל שלה.

כל אחת ממדרגות אלה של הנשמה מתחלקת בחלוקת משנה עבור כל מדרגה של פרצוף – תצורה, ועבור כל עולם. לכן, ישנן חמש מדרגות של נשמה עבור כל פרצוף ויש חמש מדרגות של תצורות עבור כל עולם, וכו’.

תמונה 16: כל האפשרויות של נוקבא עבור חמש המדרגות של הנשמות והעולמות

• נשמה של מדרגת נפש של נוקבא של עשייה
• נשמה של מדרגת חיה של נוקבא של אצילות

יחידה של נוקבא של עשייה (א) היא מדרגה נמוכה יותר מאשר נפש של נוקבא של יצירה (ב)

כל אחת מהמדרגות הללו יכולה להתחלק חלוקת משנה רבות שוב, תוך הוספת אפשרויות רבות.

כמו כן, מאחר שיש עשר ספירות בכל ספירה, עולם ופרצוף, מקור הנשמה יכול להיות מאחת מחלוקות המשנה שנזכרו מעלה, המחולקת שוב לחלוקות משנה על פי עשר הספירות.

תמונה 17

כל האפשרויות של נפש עבור עשר הספירות וארבעת העולמות

• נשמה של מדרגת תפארת של נפש של נוקבא של עשייה
• נשמה של מדרגת חסד של נפש של אמא של בריאה

ניתן לחלק לעוד חלוקות ותתי חלוקות, מאחר שכל ספירה מתחלקת בחלוקת משנה לעשר באופן כמעט עד אינסופי. כל פרצוף – תצורה גם מתחלק בחלוקת משנה לעשר ספירות, וכך נוספות אפילו יותר אפשרויות.

כיוון שאלה הם האנשים אשר מעוררים את חיבור הספירות והפרצופים באמצעות תפילותיהם ושמירת המצוות, נשמותיהם חייבות לקבל את מקורם מהם, כל אחד לפי רמתו.

איור 18

מטרתו של האדם היא להגיע לכל מדרגה עוקבת גבוהה יותר של נשמתו; בשביל זה, הוא חייב לבצע תיקון של המדרגות הקודמות. את המדרגות הגבוהות יותר לא ניתן להשיג מיד. לרוב האנשים יש רק את מדרגת נפש, ואם הם ראויים לכך, הם ירכשו את המדרגות העוקבות, אך בזו אחר זו על ידי מוות וגלגול נשמות. אם הוא צריך לרכוש את מדרגת אמא של עשייה, ראשית, יהיה עליו לבצע את תיקון של מלכות של עשייה, ז”א של עשייה, וכן הלאה. כדי להשיג את מדרגת נשמה שלו, הוא חייב לבצע תיקון של כל המדרגות של הספירות והפרצופים של נפש ורוח שלו, וכן הלאה.

כדי לעשות את התיקון הזה, יכולים להידרש מספר גלגולי חיים, הנשמה תתגלגל אז מחדש פעמים רבות ככל הנדרש כדי להשיג זאת. לכל האפשרויות המורכבות הללו יש רק מטרה אחת; לאפשר לאדם להיות ראוי על פי מאמציו ולהתקרב לבוראו. למען זה, הוא חייב להגיע למדרגת נשמה גבוהה יותר, ולשפר את דרכיו על ידי עשיית התיקון שלו.

קיימת  מערכת “שנייה” הנקראת “סטרא אחרא” – כוח שלילי או רע. למרות שזהו ההפך של כל דבר טוב, חשוב להבין שמקור הרע הוא מהאצלה של האורות העליונים, ולכן, אין לס”א באמת רשות עצמאית מלאה. הוא מזין את עצמו מהקצוות התחתונים של הקדושה, וזקוק לאישור מלמעלה כדי לפעול.

יש באמת רק רשות אחת יחידה במינה ומלאה, והיא זו של הבורא.

בבריאה, כאשר עשר הספירות הנקביות מההיבט של השם ב”ן  (52) יצאו מעיני אדם קדמון, שלוש הספירות הראשונות– כח”ב (כתר, חכמה, בינה) – יכלו לעמוד בסידור שלושת העמודים. אולם, שבע הספירות התחתונות יותר לא עמדו בסדר הזה; הן לא היו מסוגלות לשמור על האורות שלהן וכתוצאה מכך נשברו. זה היה חוסר השלמות או הנזק הראשון בבריאה. רק כאשר יש שלושה עמודים, בהם עמוד הרחמים עומד בין העמודים חסד ודין, שלושתם יכולים להתחבר ולהקשר יחדיו לאיזון הרמוני.

סידור בלתי מושלם זה הוא המקור הראשון של הכוח השלילי או רע. סוג זה של קיום אינו יכול להתהוות ממקור מושלם; הוא היה צריך לנבוע ממצב פגום.

שבירת שבע הספרות התחתונות יותר גרמה לירידת כל העולמות. עולם העשייה נפל אף נמוך יותר, ומסופו נבע הכוח השלילי.

לספירות יש שורש משלהן בקדושה של האין סוף, ב”ה. השורש של הכוח השלילי נמצא בחסר או בהעדר הקדושה. קליפות אלה חוסמות את האורות של הספירות, מסתירות את האדם מהשורש ומהאור שלו.

במקביל (מול) לארבעת העולמות, לישות השלילית הזו יש ארבעה עולמות משלה, בהם עשר קבוצות של מלאכים שליליים מתחלקות כדלקמן:

• שלוש קבוצות בעולם הבריאה
• שש קבוצות בעולם היצירה
• קבוצה אחת בעולם העשייה

הן מוזנות מהקצוות של האורות העליונים כאשר אלה נחלשים על ידי המעשים הרעים של הישויות התחתונות. כאשר הכוח הרע הזה מקבל את כוחו על ידי יניקת האורות העליונים האלה, מלאכי החבלה שלו מקבלים כוחות נוספים ומגיעים כדי לעשות רע בעולם.

הקיום של סטרא אחרא – כוח הרע – היה רצון הבורא כדי לתת לאדם בחירה חופשית. באמצעות דברי שקר, הוא מנסה כמעט כל הזמן לפתות אותו, ולגרום לו  ליפול.

למעשיו הטובים של האדם יש השפעה על ארבעת העולמות העליונים; ולמעשיו הרעים, על ארבעת העולמות התחתונים. רק כאשר האדם חוטא, הצד הרע יכול להגדיל את כוחו[4].

כאשר האדם פועל בצורה שלילית, הוא מושך נגזרת של הכוח השלילי הזה הגדל בתוכו. זהו יצר הרע שלו, הוא מנתק אותו מהעולמות העליונים ומהקדושה. כאשר הוא פועל באופן חיובי, הוא מושך אנרגיות חיובית המחלישות את האנרגיות השליליות בתוכו, ונותנות לו כוח להתקרב אל בוראו.

קליפות

הקליפות הן הגילויים האינדיבידואלים של הכוח השלילי. הן חוסמות את האורות של הספירות התחתונות באמצעות הצמדות ויניקה מקצותיהן. הן מסתירות את האדם מהאמת ומהאור. בגלל המעשים הרעים של האישיים התחתונים, הקליפות מקבלות את כוחן ומחדשות אותו כדי לעשות רע בעולם.

התיקונים של התחתונים  יהיה עם ניתוק הקליפות האלה מהקדושה, על ידי קיום המצוות והתפילות. כאשר אנשים פועלים באופן שלילי, הם מפיקים אנרגיות מנוגדות הגורמות להתדרדרויות אשר מגיעות לעולמות התחתונים ויוצרות אפילו עוד קליפות כדי לעשות נזק.

ישנן ארבע רמות עיקריות של קליפות, הן מתאימות לארבעת העולמות התחתונים. גם הן מכילות ספירות ותצורות כמו בעולמות החיוביים, וגם הן בנויות בסידור שלושת העמודים של  אילן הספירות. אך יש להן מטרה לפעול באופן מנוגד לעולמות של הקדושה הנ”ל על ידי האצלת אנרגיות שליליות מזיקות.

זוהי אחת ממערכות הפרשנות השונות של המשמעויות הנסתרות של התורה, שבהן ערכים ארטמטיים של אותיות, מילים ומשפטים מחושבים כדי למצוא דמיון או השלמה. לכל אות יש ערך מספרי משלה.

לאותיות הסופיות יש גם ערכים מספריים משלהן:

ישנם שישה סוגים עיקריים של גימטריות:

• רגיל
• קטן –ערך קטן
• הכללי – ערך בריבוע
• כולל –רגיל בתוספת ערך מספר של אות אחת או כל האותיות
• הפרטי – כל אות בריבוע
• מילוי – סך כל המילוי

1 – רגיל: המספרים של האותיות כדלקמן:

לדוגמא: הארץ = 1106

2 – קטן: עשרות ומאות מופחתים לספרה אחת.

לדוגמא: הארץ = 17

3 – הכללי: הערך הרגיל של המילה בריבוע.

לדוגמא: הארץ = 1106 X 1106 = 1,223,236

4 – כולל: הערך הרגיל של המילה + המספרים של האותיות, או + עבור המילה.

לדוגמא: הארץ = 1106+4 = 1110

או 1106+1 = 1107

5 – הפרטי – כל אות בריבוע.

לדוגמא: הארץ = 5 X 5 = 25, 1 X 1 = 1

200 X 200 = 40,000, 900 X 900 = 810,000 סך הכל – 850,026

6 – מילוי: סכום המילויים של כל אות.

לדוגמא: הארץ = 731

על פי הגימטרייה, אנו רואים שלכל אות ולכל מילה יש משמעות דינמית מעבר להגדרות הפשוטות. גימטרייה היא רק אחת הדרכים הסודיות של פירוש המשמעויות הנסתרות של התורה.

ישנן גם מערכות תמורה שבין האותיות מוחלפות על ידי אחרות בסדר מוגדר כמו “אתב”ש” שבהן האות הראשונה מוחלפת עם האחרונה, האות השנייה עם האות שלפני האחרונה וכו’. “נוטריקון”, בו ראשי התיבות של מילים שונות יוצרות מילה חדשה, ומערכות רבות אחרות.

כדי להגיע לתפקיד פעיל יותר בחיבור של הפרצופים השונים, האדם צריך להבין ולהתרכז בעת התפילה. ישנן מדרגות שונות של כוונה – ריכוז. הכוונה הבסיסית ביותר היא להבין את המילים, ולהתרכז בכוונה של הברכה או התפילה. המדרגה הגבוהה יותר היא לבצע מדיטציה על המערכות השונות של תמורות השמות והפרצופים כדי לקבל פעולה או תוצאה מסוימת. לכל מילה או חלק בתפילות יש פעולה או מטרה משלה. פעולות אלה מתפתחות על ידי ריכוז בשמות השונים של ה’, הכינויים שלהם וסידורים אחרים של האותיות.

כאשר מברכים עם הכוונה הקבלית על המילים או השמות המתאימים, אנו פועלים ומשתתפים ישירות בתיקון הפעולה או הדבר המבורך. מטרתן של רוב הברכות הנאמרות לפני ואחרי האוכל או השתייה היא לשחרר את הנשמות שעברו גלגול נשמות באלמנטי מזון אלה.

כאשר מתפללים, חשוב להיות חלק ממניין – קבוצה של מינימום עשרה גברים. ללא המספר המינימלי הזה, לא ניתן לומר את הקדיש וחלקים חשובים אחרים של התפילה. לתפילת שחרית, אדם צריך ללבוש טלית ותפילין קשורים על הראש ועל יד שמאל.

תיקון בקבלה הוא מושג מאוד חשוב. הוא מראה, באופן מסוים, שכל מה שנברא עם אפשרות של ליקוי, יש לו גם פוטנציאל להיות מתוקן.
בעברית, למילה “תיקון” יש משמעויות שונות; ניתן להבין אותה גם כשיפור או תיקון, אך גם כפונקציה, קשר או פעולה.

יש סוגים שונים של תיקונים:

• תיקונים (שיפורים) שהתרחשו בהאצלות הראשונות לתיקון העולמות.
• תיקונים (תיקון – יחסים) לבנייה ולקשרים ההדדיים של הספירות והפרצופים.
• תיקונים (פעולות-פונקציות) של פרצופים להנהגת העולם.
• תיקונים (תיקון) עבור הנשמות.

תיקונים (שיפורים) לתיקון העולמות

בבריאה, כאשר מפרצוף אדם קדמון יצאו עשר ספירות של ההיבט הנקבי של שם ב”ן  (52), ושבע הספירות התחתונות נשברו, כדי לקיים את הכלים של הספירות הללו לאחר שבירתן, 288 (רפ”ח) ניצוצות של אורותיהן ירדו למטה גם הם כדי לשמור עליהן בחיים.

נזק   זה – שבירת הכלים – היה מיועד להיות מתוקן. התיקון הראשון היה לעזור לעלייתם של חלק מאותם 288 ניצוצות שנפלו, ולתקן כך את הכלים   שנפלו, ועל ידי זה יוכלו לחזור לאורות המתאימים שלהם.

התיקון שנועד לתקן את הספירות לאחר השבירה היה החיבור של הספירות הזכריות של מ”ה (45) עם הספירות הנקביות של ב”ן  (52) בסידורים מורכבים. זה היה כדי לאפשר לב”ן הנקבי להיות מתוקן על ידי מ”ה הזכרי, וכדי שהספירות יעמדו בסידור שלושת העמודים להנהגה של חסד, דין ורחמים.

תיקונים  לבניית הפרצופים

התיקונים לבניית הפרצופים – נעשים בדרך של זיווג של הפרצופים הזכריים והנקביים העליונים יותר, במהלכו הפרצוף הפָּחוּת יותר יעבור תקופת היריון (עיבור) בתוך הפרצוף הנקבי הגבוה יותר, ולאחריה את לידתו.

הפרצוף הזכריי מתאים לחסד ולשם מ”ה (45), הנקביי לגבורה – דין ולשם ב”ן  (52).

בתחילה, במהלך תקופת ההיריון, כאשר הפרצוף התחתון יותר נמצא בתוך הנוקבא העליונה, האורות הנקביים והזכריים של ההיבט של ב”ן  ומה  בונים ונותנים את הכוח הנדרש להולדת הפרצוף  התחתון. רק לאחר שהוא מסודר לחלוטין ומושלמ הוא נחשף. לאחר העיבור יש תקופת היניקה,; עיבור ויניקה מקבילים לקטנות ראשונה ושנייה, ואח”כ יש תקופת הגדלות ראשונה ושנייה.

תיקונים (פעולות-פונקציות)  של הפרצופים להנהגת העולם

יש גם תיקונים של פרצופים שונים  לצורך פעולותיהן, הארותיהם והקשרים ההדדיים שלהם על מנת להשפיע על הנהגת העולמות. תוצאות תיקונים אלה הן הארות מגוונות בעוצמות שונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם.

התיקונים העיקריים של הפרצופים הם אלו של הפרצוף אריך אנפין, זעיר אנפין ונוקבא. באופן אלגורי, תיקונים אלה הם מהראש, או הפנים של הפרצופים.

תיקונים של הפרצוף אריך אנפין

התיקון הראשון והגבוה ביותר הוא זה של שלוש הספירות הראשונות של הפרצוף אריך אנפין.

שלוש הספירות הללו הן השורשים של הכיוון של חסד, דין ורחמים. כדי להשפיע על ההנהגה, ההארות נאצלות מאחת או יותר מהספירות הללו אל הפרצופים אבא ואמא, ומשם, למוחין (הכוח המנהיג) של הפרצוף זעיר אנפין.

האורות עולים מאחת הספירות האלה – חכמה, הם מתפשטים כלפי מטה ומתחלקים לשלוש עשרה. הם נקראים “שלושה עשר תיקוני  דיקנא” – הזקן של אריך אנפין.

התיקונים האחרים – ההארות של אריך אנפין הם אורות הדרושים להמשכת התיקון ולשפע. עם זאת, ההנהגה עצמה היא מהאורות הנאצלות מהדיקנא שלו – הזקן.

תיקונים של פרצוף זעיר אנפין

ההאצלות הגבוהות יותר של האורות מועברות בסדר קבוע אל הפרצופים התחתונים. שבסופו של מהלך מגיעות לפרצוף ז”א שהוא, לאחר האצלה שלו, יתאחד עם הפרצופים הנקביים של רחל או לאה, ויעביר דרכן את ההאצלות האלה לעולמות, כדי לבצע את ההנהגה.

עבור פרצוף ז”א, התיקונים באים לידי ביטוי על ידי האורות אשר יוצאים ממנו, כמו השיער – הארות על ראשו, ועל פניו.

האצלות אלה נקראות שיער או זקן מפני שהן אורות שמתפשטים בצינורות  נפרדות.

תיקונים– פעולות – של הדיקנא דומות לפעולות של אריך אנפין, אך במספר הבדלים, הן יותר מההיבט של גבורה, בעוד אלה של אריך אנפין מבטאות שפע. בתחילה התיקונים של ז”א הן תשע, ואח”כ הופכות לשלוש עשרה הפועלות כעיקרון החסד להנהגת המשפט.

תיקונים עבור הנשמות

תיקון עבור הנשמה זהו התיקון שלה בגלל חוסר השלמות שלה או בשביל לטהר אותה מכל פגם. התיקון עבור הנשמה ממומש באמצעות גלגול (נשמות) או על ידי עיבור (התחברות). על ידי קיום של מי שלא השלים אחת מ- 613 המצוות, על ידי תיקון מעשה או פגם שהוא גרם במעשיו השגויים, האדם עושה את התיקון הנחוץ עבור נשמתו, שכעת יכולה לעלות לעולמות העליונים ולהצטרף מחדש למקור שלה.

ישנם סוגים שונים של תיקונים עבור הנשמה, כל אחת מהמדרגות שלה זקוקה לתיקון משלה. לרוב האנשים יש רק את המדרגה הנמוכה ביותר של נפש, ואם הם יעשו תיקון ראוי, הם ישיגו את המדרגות הבאות, אם כי אחת אחרי השנייה. תיקון של רמה גבוהה יותר יכול להיות מושלם רק אחרי כל המדרגות הקודמות.

כל עוד אדם מתחייב לעשות תיקון של נשמתו בתוך שלושה גלגולי נשמות, הוא יעבור גלגול נשמות ויחזור ככל הנדרש כדי להשלים את התיקון שלו. אולם, אם הוא ממשיך בהתנהגות השגויה שלו, הוא לא יחזור לאחר גלגול הנשמות השלישי, והנשמה הזו  תיפסד ללא אפשרות לקבלת תיקון.

תיקון עולם – תיקון כללי

הרע ייעלם מהעולם הזה וישתנה לטובה, כאשר כל התיקונים הכלליים יושלמו. התיקון הכללי נועד להחזיר את העולם למצבו הקודם לפני הנזק שנגרם על ידי שבירת הכלים. מצב של הרמוניה שבו חסד, שפע ושלווה שוררים והדינים מפוייסים, כאשר כל הניצוצות הנופלים של הקדושה יוחזרו למקורותיהם בזכות כל ההתנהגויות והמעשים החיוביים של כלל האנשים. כתוצאה מכך, הסטרא אחרא (הכוח השלילי) לא תוכל עוד להתחבר ולהיות מוזן מהאורות העליונות, ותחדל להתקיים.
ה’ נתן לאדם תפקיד חשוב בתיקון העולם – תיקון כללי. כעת הכול תלוי בו, לשחזר ולעשות את התיקונים הנדרשים לעולם על ידי קיום מצוותיו, עשיית מעשים טובים, ולמידת דרכי הבורא.

המטרה הסופית היא להבין ולהשיג את רצונו, להיות ראויים בקרבה של נוכחותו, ולבסוף, לעזור ולהשתתף בהתגלות של הייחוד שלו בעולם.

הקבלה היא ההסבר המיסטי והאזוטרי של התורה. כל הסודות המעמיקים המוסברים בקבלה נרמזים באותיות], מילים וסיפורים שונים המסופרים בתורה. סיפורים אלה, וכן צורת האותיות, הנקודות וטעמים הם לבוש – בגד החיצוני של המסר האמיתי ומשמעות התורה. המערכות השונות של הספירות, ותצורות האורות והאנרגיות מיוצגות על ידי האנשים, והסיפורים של התורה. לכן התרגומים והפשט של המקרא מכסים רק את המשמעות הבסיסית ביותר ואינם יכולים להגיע אל המטרה האמיתית והמשמעות של התורה כפי שמוסבר בספר הזוהר:

“רבי שמעון אמר: אוי לאותו אדם, שאומר כי התורה באה לספר סיפורים בשפה רגילה, כי אם כך, אפילו בזמנים האלה אנו יכולים לעשות תורה מסיפורי מעשיות רגילים, ואפילו עוד יותר יפים מהם. אם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם [הנוכחי] יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שבאמת, כל דברי התורה הם מטבע גבוה מאוד, ובעלי סודות עילאיים.

לכן הסיפור בתורה הוא בגד של התורה. מי שחושב שבגד זה הוא התורה עצמה וכי אין דבר אחר, תן לנשמה שלו להתנפח ושלא יהיה לה חלק בעולם הבא. מסיבה זו, אמר המלך דוד: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ”) תהילים, קיט יח( בוא וראה, קיים בגד הגלוי לכל, האנשים הבורים אשר רואים אדם לבוש היטב אשר נראה מכובד על פי לבושו, לא מסתכלים מעבר, ושופטים אותו על פי הבגד הנחמד שלו. הם חושבים שהלבוש מייצג את גוף האדם, וגופו, את נשמתו.

כך גם התורה, יש לה גוף, שהוא המצוות, הנקראות “גוף התורה”. גוף זה לבוש בבגדים, שהם סיפורי העולם הנוכחי, הבורים רק מביטים על הבגד הזה שהוא הסיפור בתורה, לא מעבר לכך, ולא על מה שנמצא מתחת לבגד הזה. אנשים אשר יודעים יותר אינם מביטים על הבגד, אלא על הגוף מתחת לבגד. החכמים, משרתי ה’, אלה שעמדו על הר סיני, מביטים רק על הנשמה של התורה, שהיא מהותית מהכל, התורה האמיתית (קבלה). בעתיד אנו נביט רק על הנשמה של נשמת התורה.

אוי לאותם חוטאים שאומרים שהתורה אינה אלא סיפור; הם מסתכלים על הבגד ולא יותר. השבח הם צדיקים שמסתכלים בתורה כמו שצריך. יין רק מכיל בקנקן, כמו כן התורה רק מכילה בבגד זה, ולכן, יש צורך להסתכל רק על מה יש מתחת הבגד הזה. לכן, כל העניינים והסיפורים האלה הם רק מלבושים “. (זוהר מתורגם, במדבר, בהעלותך, דף נח-סד)

בתורה קיימות 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה. באופן דומה, יש בגוף 613 גידים ואיברים, 613 חלקים לנשמה ו-613 אורות בכל ספירה. מספר זה איננו שרירותי, שכן יש יחסי גומלין ואינטראקציות חשובים ביניהם.

התורה מכילה ארבע מדרגות של הבנה, והגבוהה ביותר מביניהן היא הסוד.
במדרגה הזאת, התורה מסבירה לנו את מטרת הבריאה, המטרה האמיתית של כל המצוות, ואת השפעתן על הספירות.

באמצעות הידע של הקבלה, אנו יכולים להגיע לרמת הבנה אמיתית של רצון הבורא, ההנהגה שלו, הבריאה, ובדרך מסוימת, “לפענח” את הסודות המעמיקים של התורה הקדושה שלנו.

מצוות

בתורה יש 613 מצוות וכל אחת מתאימה לאחד מ-613 הגידים ואיברים של האדם ו-613 החלקים של נשמתו. על ידי קיום המצוות, האדם מחזק את כוחן, ועל ידי אי קיומן, באופן מסוים, הוא מחליש אותן.

המצוות ניתנו בגלל שלוש סיבות עיקריות:

• לחזק ולטהר את האדם
• לפעול ולהשפיע על ההנהגה
• לסייע בהשגת תיקון הבריאה

לאחר שבירת הכלים ונפילת  הרפ”ח (288) הניצוצות, האדם חייב לפעול ולהשתתף בהעלאת הניצוצות הנופלים ולהחזיר אותם למקורם. זה יכול להיעשות על ידי קיום המצוות ועל ידי התפילות. כיוון שיש מדרגות שונות של תפיסת המשמעויות והמטרה של פעולותינו, ישנן גם אפשרויות שונות וכוחות שונים של השפעה,  התלויים  בהבנה ובכוונה של מעשינו.

הקליפות הן ההתגלות של הכוח השלילי לחסימת האורות של הספירות, והתדרדרות זו נגרמת מהחטאים המבוצעים על ידי בני אדם. כאשר מקיימים את המצוות, מעלים אנרגיות חיוביות כדי להחליש את הקליפות האלה ולנתק אותן מהאורות העליונים, וכך להסיר כל מכשול מהזרמים הנכנסים ויוצאים של האנרגיות החיוביות. לכן, לפני כל תפילה וקיום של מצוות התורה, אנו מנסים לאחד את הפרצופים –  הזכריים והנקביים כך שתהיה הרמוניה גבוהה, ותוצאה או זרם של שפע ירדו למטה אלינו.

על ידי הבנת המשמעויות העמוקות של מצוות אלה, כפי שמוסברות בקבלה, אנו מבינים את האהבה העצומה שה’ מעניק לברואיו בכך שהוא מאפשר להם להיות חלק ממערכת דינמית זו, ובכך שהוא נותן להם את האמצעים והכלים להגיע לעולמות הגבוהים ביותר.

בתחילה, הבורא היה לבדו, ממלא את כל החלל באור שלו. הוא לא העניק את השפעתו מכיוון שלא היה מי שיקבל אותה. כאשר רצה לברוא, הוא התחיל להשפיע. חכמת הקבלה היא המדע היחיד המסביר לנו בפרטי פרטים את ההנהגה האמיתית של העולם, כדי שנוכל להבין את רצונו.

רצונו של הבורא הוא להעניק טוב לברואים שלו; כל מדרגות הבריאה וההנהגה שלהם נקבעו כך שהחסד שלו יוכל להיות מואצל אליהם, וגם באופן כזה שהם יוכלו לקבל אותו.

אור ה’ הוא ייחודי, בעל כוח ותכונה שווים ומעבר לכל תיאור. ההנהגה של העולם מתבטאת בסוגים שונים של תכונות כגון דין, רחמים וכו’. לכן האור הייחודי הזה משנה צורה או מסונן על ידי אורות אחרים, כדי לתת לו תכונות שונות או כוחות שונים להנהגה, המבוססת על מערכת של בחירה חופשית, עונש וגמול.

האורות המשניים האלה נקראים ספירות או פרצופים – תצורות, וגם תכונות של רצון ה’. ספירה היא, במובן מסויים, “מסננת” שכאשר האור הייחודי חודר אליה, היא משנה אותו לכוח או לתכונה מסוימת שבאמצעותה הבורא מנהיג את העולמות.

הקבלה מסבירה לנו בדיוק את ההנהגה האמיתית הזאת, וכיצד העולמות מונהגים על ידי מערכות הכוחות או האורות המאוד מורכבים האלה, אשר באמצעות האינטראקציות שלהם, מעוררים תגובות שרשרת שמשפיעות ישירות על האדם והעולמות. לכל אחת מהתגובות הללו יש השלכות רבות והרבה פרטים ותוצאות.

המערכת המורכבת הזו של כוחות או אורות הם התיקונים (פעולות) והזיווגים (החיבורים) השונים של הספירות והפרצופים על מנת להשפיע ולהנהיג באמצעות הסידורים והמיזוגים השונים שלהם.

יש שני סוגים עיקריים של הנהגה:

– ההנהגה הכללית, שהיא למטרת קיום העולמות, ואינה מושפעת מפעולות האדם.

הנהגה זו היא באמצעות הספירות המקיפות.

– ההנהגה המשתנה, המבוססת על משפט, שכר ועונש ותלויה בזמן ובפעולות האדם. הנהגה זו היא על ידי הספירות הליניאריות המסודרות בשלושה עמודים: ימין, שמאל ואמצע, המייצגים את ההנהגה של העולם באופן של חסד, דין ורחמים.

ההנהגה מושפעת בעיקר מהמיקומים השונים והאינטראקציות השונות של הפרצופים הזכריים והנקביים, מכיוון שיש להן השפעה ישירה על המידה והאיזון של הגורמים של חסד, דין ורחמים.

הפרצופים הזכריים מעניקות חסד, הנקביים מעניקות דין. על ידי חיבורן, איזונים שונים של שני הכוחות של חסד ודין יוצרים את ההנהגה. דין מוחלט יהיה הרס של כל דבר שאינו מושלם, בעוד חסד מוחלט יאפשר כל דבר ללא הגבלה. עם זאת, שני ההיבטים הללו נחוצים להנהגה המבוססת על משפט, ובכדי לתת לאדם את האפשרות של בחירה חופשית.

ההנהגה מתגלה באמצעות שלוש מידות עיקריות:

• מידת החסד – עמוד ימני
• מידת הדין – עמוד שמאלי
• מידת הרחמים – עמוד אמצעי

מידת החסד

חסד נגלה בעיקר על ידי כל ההיבטים הזכריים של הפרצופים, הספירה חסד, על ידי הסתרות של ההיבטים של דין ועל ידי ההארות של האורות הגבוהים יותר.

ישנם זמנים מיוחדים של שפע במהלך השנה, כמו השבת והחגים. זה תלוי במיקומים השונים של הפרצופים. כאשר הפרצופים הזכריים והנקביים הן פנים אל פנים, זוהי המדרגה האידיאלית והמתאימה להענקת השפע. בתכונת השפע, ההנהגה היא מהעמוד הימני – עמוד החסד.

מידת הדין

דין נגלה בעיקר על ידי כל ההיבטים הנקביים כמו: השם ב”ן  (52), הספירה גבורה ועל ידי כל ההסתרות של ההיבטים הזכריים המייצגים שפע.

ישנם  זמנים מסוימים, או ימים של דין במהלך השנה. זה תלוי במיקומים השונים של הפרצופים. בהיעדר זיווג, כאשר הפרצופים הזכריים והנקביים הן אחור באחור, הוא מתאים להעמדת פנים ודין. במידת הדין, ההנהגה היא מהעמוד השמאלי – עמוד הדין.

מידת הרחמים

במידת הרחמים, ההנהגה היא מהעמוד האמצעי – עמוד הרחמים. מידה זו יוצרת את האיזון בין המידות של דין ושפע, כדי לאפשר הנהגה יותר מאוזנת לקיום הנוכחי. ללא איזון זה, לא תהיה אפשרות להנהגה המבוססת על תגמול – שכר ועונש, המכונה גם הנהגה המשפט.

רצון

כל המקובלים מסכימים שאי אפשר להבין או לקבל אפילו מושג קלוש על מהותו של הא”ל, ההבנה שלנו אינה יכולה להגיע לרמה זו. עם זאת, על ידי הבנת מערכות ההנהגה האלה, אנו יכולים ללמוד להבין את רצונו, כיצד ומדוע הוא ברא את העולם, באיזה אופן הוא מכוון אותו, מטרת קיומו של הרוע, הסיבות לדואליזם של שכר ועונש, וכו’.

על ידי הבנת רצונו, אנו מבינים את חשיבות האדם, כי רק הוא, על ידי התקרבות לבורא ושמירת מצוותיו, יכול להשפיע על הכוחות האדירים האלה, אשר משפיעים ישירות על ההנהגה של העולמות.

הרצון להעניק

רצונו של הבורא הוא להעניק רק טוב לברואיו, ולגרום לכל הבריאה להשתתף בגילוי הייחודיות שלו בתום ששת אלפים השנים. כדי לתת לאנשים את אפשרות להיות ראויים, השפע שלו אינו מתגלה בפתיחות וגילויי ההיבטים של הדין הם בתוקף.

אין קיום שאינו מורכב מההיבטים של השמות מ”ה (45) או ב”ן  (52); המשפיע והמקבל, הזכרי והנקבי, שפע ודין וכו’. האין סוף, ב”ה, משפיע כאשר יש הסתה מהמקבל, האחרון מתאים להיבט הנקבי, המקבל של ב”ן  (52). השפעה זו מועברת על ידי ההארות השונות של הספירות ואז לתוך העולמות.

אלו הם האיזונים השונים של שני הכוחות של חסד ודין אשר יוצרים את ההנהגה. כאשר דין שולט, הנוקשות גוברת, כאשר השפע בתוקף, שלווה וחסד מוענקים. לכן, אנו רואים שכל מה שיש, וקורה, מורכב תמיד ממידה ואיזון משתנים של שני הכוחות האלה.

בכך שהוא מאפשר לאדם להיות ראוי בזכות מאמציו להתקרב לבוראו ולקבל את טובו, אנו רואים הדגמה ברורה מאוד של הצדק המושלם שלו.

הרצון לקבל

מטבעו, האדם עצמו הוא כלי (מקבל) עם רצון לקבל ללא גבולות, ומכיל אור רוחני; הנשמה שלו. הנהגה המבוססת על רצון זה של קבלה בלבד, לא תאפשר לאדם היות ראוי בשל מאמציו ולהתקרב לבוראו. הכוחות הדואליים והמושכים האלה, של טוב ורע, משפיעים על בחירות האדם ועל הדרכים או המדרגות בהן הוא משרת את הבורא. באמצעות הבחירה החופשית שלו הוא יבחר את דרכו וישלוט בכוחות מנוגדים אלה. המטרה המושלמת עבור האדם היא לרומם את תשוקותיו הגופניות על ידי קידוש דרכיו, ולהדמות לבוראו, על ידי היותו נותן עם רצון להעניק טוב לכל.

עולם הוא אפשרות וסוג של קיום בממד מסוים. מהתצורה הראשונה; אדם קדמון, יצאו ההאצלות אשר יצרו את שאר העולמות.

ישנם ארבעה עולמות. הראשון שמתגלה מאדם קדמון נקרא אצילות, עולם ההאצלה, שבו אין קיום של הנפרד ואין כוח שלילי אפילו במדרגות הנמוכות ביותר שלו.

העולם השני הוא בריאה, עולם הנשמות.

העולם השלישי הוא יצירה, עולם המלאכים.

העולם הרביעי הוא עשייה, עולם הקיום הגשמי.

קיים מסך (מחיצה) אשר מפריד בין עולם אחד למשנהו, וממסך זה נובעות עשר הספירות של העולם הפָּחוּת יותר מעשר הספירות של העולם הגבוה יותר.

כל העולמות דומים במבנה שלהם; כל אחד מהם מכיל עשר ספירות וחמש פרצופים עיקריים:

• אריך אנפין
• אבא
• אמא
• זעיר אנפין
• נוקבא

אבל הייחודיות של העולם הגבוה יותר היא בעלת ערך יותר חשוב.

אין הפרעה לזרימת האנרגיות משני הכיוונים. כל העולמות מתחברים על ידי הספירה האחרונה של העולם הגבוה יותר אשר “מתחברת” עם הספירה הגבוהה יותר של העולם שמתחתיו. שלוש הספירות הראשונות של פרצוף עתיק יומין נמצאות בספירת מלכות של העולם הגבוה יותר (אדם קדמון), שבע הספירות התחתונות יותר שלו נמצאות בפרצוף הראשון אריך אנפין של העולם מתחתיו.

על ארבעת העולמות האלה, שולטות ארבע האותיות של השם י-ה-ו-ה.

י‘ באצילות; על ידי כך, כל המדרגות המתוקנות מסודרות.

ה‘ יורדת מאצילות לבריאה ומנחה אותו.

ו’ ליצירה,

ה‘ לעשייה.

אצילות היא מההיבט של פרצוף אבא, בריאה של אמא, יצירה של ז”א ועשייה של נוקבא.

אצילות – עולם ההאצלה

העולם הראשון, אצילות, הוא עולם ההאצלה, עולם המחשבה האלוהית. זהו עולם רוחני לחלוטין, ללא קיום כלשהו של ישויות נפרדות. הוא מביא לקיום ומקיים את העולמות אחרים. הוא הגבוה ביותר מבין ארבעת העולמות, מעל בריאה, יצירה ועשייה.

שלוש הספירות הראשונות של תצורתו עתיק יומין נמצאים בספירת מלכות של אדם קדמון, בעוד שבע הספירות התחתונות יותר שלו נמצאות בתוך עשר הספירות של אריך אנפין ויוצרות את הקישור בין אצילות ואדם קדמון.

מאצילות התגלו כל העולמות הנמוכים יותר, שהם מקור הקיום של העולמות הגשמיים והאפשרות של שכר, עונש ורוע.

מתחת לאצילות, התנגשו האורות של מלכות שלו, ונוצר מסך בין אצילות ובריאה עקב הבטישה של אורות אלה. משם, פרצופים – תצורות אחרות, הדומות לאלו באצילות, התהוו בעולמות הנמוכים יותר, אך בכוח נמוך יותר מאחר שהאורות צומצמו על ידי המסך. בגלל ההפחתה של עוצמות האורות האלו, קיומם של ישויות נפרדות הפך לאפשרי.

עולם האצילות הוא מההיבט של השם ע”ב ופרצוף אבא.

בריאה – עולם הבריאה

העולם השני שמתגלה נקרא בריאה, עולם הבריאה. זהו עולם הנשמות. זהו העולם הראשון שבו לישויות נפרדות יש אפשרות להתקיים. הנבראים הנפרדים האלה הם בעלי המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר; הם הנשמות בעלות הפצת אור מרבית, לפני שהן יורדות לגוף פיזי. בריאה נמצא מתחת אצילות ומעל יצירה ועשייה.

מתחת לבריאה, מתחת למסך שלו, פרצופים אחרים, דומים לאלה שבבריאה, התהוו בעולם התחתון יותר של יצירה, אך בכוח נמוך יותר מכיוון שהאורות היו אף יותר מעומעמים בגלל המסך. ההצטברות של הפחתת עוצמות האור, תביא לכך שאפילו יותר ישויות נפרדות כגון מלאכים יבואו לידי קיום.

עולם הבריאה הוא מההיבט של השם ס”ג  (63).

לכן, בריאה היא מההיבט של פרצוף אמא – ספירה בינה.

יצירה – עולם היצירה

העולם השלישי שמתגלה נקרא יצירה; זהו העולם של ההיווצרות, עולם המלאכים. לאחר בריאה, לו יש ישויות נפרדות, אם כי ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר, יצירה הוא גם עולם רוחני, אבל למלאכים, שהם הישויות הנפרדות שלו, יש גם צורה רוחנית. עולם זה נמצא מתחת אצילות ובריאה, אך מעל עשייה.

העולם העיקרי שלהם, חלק גם נוכחים בעולמות האחרים

מתחת ליצירה, מתחת למסך שלו, פרצופים – תצורות אחרות הדומות לאלו ביצירה התהוו בעולם התחתון של עשייה. בגלל ההפחתה הניכרת בעוצמות האור, ישויות פיזיות יוכלו להתקיים.

עולם היצירה הוא מההיבט של השם מ”ה  (45). לפיכך, יצירה הוא מההיבט של תצורה ז”א.

מלאכים

ישנם שני סוגים של מלאכים: חיוביים ושליליים. בעולם היצירה שורים רוב המשפחות השונות של המלאכים החיוביים.ישנם שני סוגים של מלאכים חיוביים: המלאכים של הטבע שנבראו בתחילת העולם: הם אחראים על הטבע עצמו. הסוג השני הוא המלאכים של הנהגת ה”שכר ועונש”, הם מבצעים את הרצון האלוהי ומחודשים באופן קבוע בהתאם למעשי האדם.

המלאכים החיוביים כוללים עשר קבוצות ומחולקים כדלקמן:
שלוש קבוצות בעולם בריאה, שש קבוצות בעולם יצירה, וקבוצה אחת בעולם עשייה. לכל קבוצת מלאכים יש היררכיה משלה, והיא מחולקת לארבעה מחנות: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל. יש גם מלאכי חבלה בעולמות הנמוכים יותר; גם הם מחולקים בחלוקות משנה לאותו הסדר. הם כוללים עשר קבוצות והם בשירות הכוח השלילי הפָּחוּת יותר.

עשייה – עולם הפעולה

העולם הרביעי שמתגלה נקרא עשייה – פעולה, עולם הקיום הגשמי. זהו המקום הרחוק ביותר מההאצלה של האור, שכעת סונן על ידי שלושת העולמות שמעליו. כל סוגי הקיום הגשמי אפשריים כעת, ואפילו קיומם של כוחות נגדיים הוא מותר. זהו עולם האדם כישות המורכבת משני אלמנטים מנוגדים: נשמה מהעולם הגבוה ביותר של בריאה, וגוף גשמי מהעולם התחתון של עשייה. שני הרכיבים הללו תמיד במצב של מאבק, הנשמה נמשכת לעולמות של המקור הרוחני שלה, הגוף לתענוגות הגשמיים והבלי העולם הזה.

עולם העשייה הוא מההיבט של השם ב”ן  (52). לכן, עשייה היא מההיבט של פרצוף נוקבא – ספירה מלכות. מהמדרגה האחרונה של ספירות העשייה (מלכות של עשייה), נבע הכוח השלילי.

במקביל לארבעת העולמות (אביע), ישנם ארבעה סוגים של קיום בעולמנו:

• דומם -מינרל המתאים לעשייה
• צומח המתאים ליצירה
• חי המתאים לבריאה
• מדבר-אדם המתאים לאצילות

לישות הנוספת, הנקראת סטרא אחרא (הצד השני או הכוח השלילי), יש ארבעה עולמות משלה של אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. יש לה גם פרצופים, ספירות, היכלות ומלאכים כמו בעולם החיובי, אבל בעלי כוח נמוך יותר.

אור ה’ הוא בעל ייחודיות מושלמת, ללא כל משתנים או שוני. ברגע שהאנרגיה הזאת נכנסת לספירה מסוימת, התוצאה או האפקט שלה הופכים לכוח או לתכונה מסוימים שבאמצעותם הבורא מדריך את העולמות. פרצוף הוא תצורה של ספירה אחת או יותר הפועלות בתיאום. הפירוש של פרצוף בארמית הוא פנים או ארשת פנים. פנים מורכבים מאלמנטים רבים ומגוונים כמו עיניים, אף, מצח וכן הלאה, אך כולם מתואמים כיחידה אחת בודדת. הפנים הן גם ייחודיות, הן מראות את הזהות הייחודית של האדם והן כלי הרכב העיקרי של התקשורת.

חלק מהפרצופים, הם זכריים ומעניקים חסד, בעוד אחרים הם נקביים ומעניקים דין. הזכריים מתאימים לחסד ומההיבט של השם מ”ה  (45). הנקביים מתאימים לדין ולגבורה ומההיבט של השם ב”ן  (52). על ידי יחודם, איזונים שונים של שני כוחות אלה (חסד ודין) יוצרים את ההנהגה. דין מוחלט יהיה הרס של כל דבר שאינו מושלם, בעוד חסד מוחלט יאפשר הכל ללא הגבלות. עם זאת, שני היבטים אלה נחוצים להנהגה של משפט, ובכדי לתת לאדם את האפשרות של בחירה חופשית.

הפרצופים נמצאים במצב מתמיד של פעולה, הארות וקשרי גומלין ביניהם. הדינמיות הזאת של החלפת והשפעת האנרגיות נקראת תיקונים של הפרצופים. תוצאת תיקונים אלה הן ההארות השונות בעלות העוצמות השונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם. הם מתרגמים את הרצון העליון להשפעות ואפקטים מסוימים, עבור הנהגת העולמות.

בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחרי תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין.

יש חמישה פרצופים עיקריים:

• אריך אנפין – (פנים ארוכות)
• אבא
• אמא
• זעיר אנפין – (פנים קטנות)
• נוקבא – נקבי

ופרצוף אחד מעליהם: עתיק יומין (לבוש בתוך אריך אנפין).

מחמש ה עיקריות האלה נובעות שבע נוספות.

כולן מואצלות מעשר הספירות כדלקמן:

מכתר:

• עתיק יומין ונוקבא שלו
• אריך אנפין ונוקבא שלו

מחכמה:

– אבא

– ממלכות של אבא – ישראל סבא

– ממלכות של ישראל סבא – ישראל סבא 2

מבינה:

• אמא
• ממלכות של אמא – תבונה
• ממלכות של תבונה – תבונה 2

ישראל סבא ותבונה גם נקראים על פי ראשי התיבות שלהם : יסו”ת או יסו”ת 2.

מחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד:

• זעיר אנפין הנקרא גם ישראל

מזעיר אנפין – יעקב

ממלכות:

נוקבא – מחולקת לשני פרצופים – רחל ולאה

פרצוף עתיק יומין

תצורת עתיק יומין היא נעלה לכל הפרצופים. יש לו עשר ספירות. ההיבט שלו של השם של מ”ה  (45) מתאים לעקרון הזכרי; ההיבט שלו של השם של ב”ן  (52) מתאים לנקבי. הוא נקרא “עתיק ונוקבא שלו”. הנוקבא – הנקבי שלו קשורה אליו, גבה אל גבו. לכן עתיק הוא כולו פנים, פונה אל הגב תצורתו הנקבית, פונה אל החזית תצורתו הזכרית. כל אחד מההיבטים הללו – זכרי ונקבי – מורכב מעשר ספירות.

ההיבט הזכרי של עתיק אינו לבוש בתוך העולם הראשון של אצילות. שלוש הספירות הראשונות מהעשר מההיבט נוקבא – נקבי שלו, הן מעל אצילות ויוצרות ביחד את הרדל”א – רישה דלא אתידע” (הראש הלא ידוע)

שבע הספירות הנקביות הנמוכות יותר שלו מתחברות לעולם שמתחת ולובשות בפנים את תצורת אריך אנפין באופן הבא: חסד של עתיק בכתר של אריך, גבורה בחכמה, תפארת בבינה. שלוש ספירות נה”י (נצח, הוד, יסוד) מתחלקות לשלושה חלקים: החלק הראשון של נה”י בחסד, גבורה ותפארת, החלק השני בנצח, הוד ויסוד, החלק השלישי של נ”ה (נצח, הוד) ומלכות של עתיק במלכות של אריך אנפין.

הספירה התחתונה יותר של עולם יוצרת את החיבור עם העולם מתחתיו והופכת לפרצוף עתיק שלו. באצילות, זאת המלכות של אדם קדמון אשר הופכת לפרצוף עתיק. אותו הדבר מתרחש בשלושת העולמות האחרים של בריאה, יצירה ועשייה, המלכות של העולם מעל הופכת לפרצוף עתיק של העולם שמתחת.

פרצוף אריך אנפין

אריך אנפין היא הפרצוף העיקרית בכל עולם; כל הפרצופים האחרים הן “ענפים” שלו. הוא והנקביות שלו יוצרים תצורה אחת בשם “אריך אנפין ונוקבא שלו”. הזכריות שלו היא צדו הימיני, והנקביות שלו, צדו השמאלי. אריך אנפין הוא הפרצוף הראשונה באצילות והשורש של כל האחרות.

אריך אנפין שונה משאר הפרצופים, שלוש הספירות הראשונות שלו,  כתר-חכמה-בינה, אינן נמצאות בסידור שלושת העמודים; ספירת הבינה שלו נמצאת תחת כתר וחכמה, הנמצאות בקו ישר.

אריך אנפין מגיע מחלקו העליון עד תחתיתו של עולם האצילות. אבא ואמא מלבישים את זרועותיו הימנית והשמאלית (ספירות חסד וגבורה שלו); הכתר שלהם מגיע לספירת בינה שלו, והמלכות שלהם לספירת תפארת שלו.

לאריך אנפין שלושה ראשים המהווים את שורשי ההנהגה של חסד, דין ורחמים. הראשון הוא כתר, השני הוא בחלל שבין הכתר שלו וחכמה, השלישי הוא החכמה שלו. השמות שלהם הם:

1 – גולגלתא – הכתר שלו

2– אוירא – החלל שבין הכתר שלו והחכמה

3 – מוחא סתימאה – החכמה שלו

שלושת הראשים הללו מאצילים מאריך אנפין לפרצופי אבא ואמא, ומשם, לפרצוף ז”א. ההאצלות והפעולות של תצורה אריך אנפין נקראות התיקונים שלו.

תיקונים אחרים – האצלות של אנרגיות ופעולות – יוצאות מהפנים של ספירה חכמה של אריך אנפין ומתפשטות כלפי מטה; הן נקראות באופן אלגורי השיער או הזקן שלו. הן מתחלקות לשלוש עשרה ונקראות “שלושה עשר התיקונים של דיקנא – זקנו של אריך אנפין”. ההאצלות האלה נקראות שיער וזקן מפני שהן מתפשטות בצינורות נפרדים.

התיקונים האחרים, האצלות של אורות מאריך אנפין, הן להגשמה ולשפע. אולם, ההנהגה עצמה היא מדיקנא, אורות הזקן, ודרכו השפע זורם.

פרצופים אבא ואמא

שני הפרצופים האלה חיוניים להנהגת העולמות; הם הקישור בין תצורת אריך אנפין, שהיא הפרצוף הגבוהה ביותר, ותצורת זעיר אנפין אשר מתקשרת את ההאצלות האלה אל העולמות על ידי זיווג שלו עם הפרצוף נוקבא. אבא הוא הספירה חכמה, ואמא היא הספירה בינה.

הם נאצלו מהזיווג (חיבור) של תצורה אריך אנפין עם הנוקבא שלו. אבא הוא ההיבט הזכרי ואמא היא ההיבט הנקבי. הם מושפעים ונבנים על ידי האורות של תצורה אריך והם ברמה של זרועותיו – ספירות חסד וגבורה. אבא נמצא מימין – ספירה חסד, ואמא משמאל – ספירה גבורה.

כדי לתקשר את ההאצלות שלהם, אבא ואמא מתאחדים כדי להאציל את השפעתם. יש לאבא ואמא שני סוגים של זיווג (חיבורים): הזיווג הקבוע אשר נקרא “חיצוני” והוא עבור קיום העולמות, בעוד השני נקרא “פנימי” והוא עבור חידוש המוחין – כוח מנהיג של זו”ן (זעיר אנפין ונוקבא).

הספירה מלכות של אבא הופכת לפרצוף אחרת הנקראת ישראל סבא. באופן דומה, מלכות של אמא הופכת לפרצוף אחר הנקראת תבונה. שני פרצופים משניות אלה פועלות כהרחבה של אבא ואמא כדי להעביר עוצמה מופחתת של האצלותיהן. הן נקראות בעיקר על פי ראשי התיבות שלהן יסו”ת. להן עצמן יש פרצופים משניות משלהן הנקראות ישראל סבא 2 ותבונה 2 – יסו”ת 2. הן מעבירות עוצמה מופחתת עוד יותר של ההאצלות של אבא ואמא.

התפקיד העיקרי של אבא ואמא הוא לתת לפרצוף ז”א, את המוחין–הכוח המנהיג שלו.

ישנם מצבים שונים של גדלות עבור הפרצוף ז”א. בגדילתו הראשונה, הוא מקבל את המוחין– כוח מנהיג שלו מפרצופים יסו”ת (ישראל סבא ותבונה), ובגדלות השנייה והיותר חשובה שלו, הוא מקבל אותם ישירות מאבא ואמא.

זעיר אנפין

פרצוף זעיר אנפין נקראת לעיתים קרובות על פי ראשי התיבות שלו – ז”א. הוא מורכב משש הספירות התות יותר: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. עבור הנבראים, ז”א עם תצורת נוקבא הם הפרצופים המרכזיים של ההנהגה. כל מערכות היחסים שלנו עם הנ”ל מכוונות תחילה לזו”ן (זעיר אנפין ונוקבא).

זעיר אנפין הוא תצורה דינמית, שנמצאת באופן מתמיד בתהליך מעבר ממצב חלש יותר לתהליך של גדלות על מנת לחדש את כוחותיו ואת השפעתו. בתחילה, ז”א אינו שלם והוא בעל שבע ספירות בלבד, ובמצב של תרדמה. בתוך אמא, ז”א עובר תקופת היריון, ואחריה תקופה ראשונה של יניקה וגדלות ראשונה. כדי לפעול, הוא צריך לקבל את המוחין – כוח מנחה שלו, שהן שלוש הספירות הראשונות שלו חכמה, בינה ודעת, ולהגיע לשלב של גדילה. הן ניתנות לו בסדר מסוים מהפרצופים שמעליו יסו”ת או אבא ואמא.

במהלך תקופת ההיריון, ז”א לא ממש פועל מכיוון שהוא נבנה. בזמן היניקה הוא מתחיל לפעול, ובשלב הגדלות הוא מוכן לפעול ולהשפיע.

כאשר שלוש הספירות של נה”י (נצח, הוד, יסוד) של יסו”ת ב’ הן כוח מנחה של ז”א, זהו השלב של הגדלות הראשונה. אבל כאשר נה”י של יסו”ת 1 לבושים בו, זה נחשב כאילו אמא ואבא היו לבושים בו באופן ישיר כמוחין – כוח מנחה שלו, ושלב זה הוא הגדלות השנייה. רק לאחר הגדלות השנייה ז”א מגיע לפוטנציאל המלא שלו. זה נקרא גדלות ב’.

כדי לקיים את הכלים לאחר שנשברו, ירדו רפ”ח (288) ניצוצות של האורות, כי היה צורך בחיבור לאורותיהם המקוריים כדי לשמור עליהם בחיים. חלק מאותם ניצוצות התחברו מחדש עם אורותיהם הגבוהים יותר, ועזרו לכלים לעלות וגם להתחבר עם אורותיהם, בעוד אחרים נפלו אף נמוך יותר לתוך העולמות האחרים.

התיקון – הוא להעלות את כל שאר הניצוצות למקורם ולהחזיר את הבריאה למצבה המקורי. לכן, מטרת כל העבודה – המעשים והתפילות של האנשים בעולם הזה היא לסייע ולהשתתף בעלייתם של שאר 288 הניצוצות שנפלו אל למקורם. ניתן לבצע זאת בדרכים שונות, אבל בעיקר על ידי ביצוע המצוות ועל-ידי התפילות.

לאחר שבירת הכלים וההפרדה מאורותיהם, היה נחוץ להנהגת העולם שהתיקון יתבצע. מהמצח של אדם קדמון יצאו עשר ספירות מההיבט של השם מ”ה  (45), המתאימות להיבט הזכרי – תיקון. זאת בניגוד לספירות של ב”ן  (52), אשר מתאימות להיבט הנקבי – דין, והן שורש ההתדרדרות.

התיקון נעשה על-ידי חיבור הספירות של מ”ה (45) (רחמים) וב”ן  (52) (דין) בסידורים מורכבים, באופן שיאפשר לב”ן  (52) הנקבי להיות מתוקן על ידי המה  (45) הזכרי, ועל מנת שהספירות יעמדו בסידור שלושת העמודים של חסד, דין ורחמים. כשהסדר הנכון של הספירות הושלם, תצורות שונות

הנקראות פרצופים השלימו את הבריאה.

עם ההאצלה של האורות של מ”ה (45), הוא יכול היה לעשות את התיקון של כל העולמות לאחר שבירת הכלים, אבל אז, לא הייתה סיבה להשתתפות האדם בתיקון הזה. כדי לתת לאדם אפשרות לפעול ולתקן את הבריאה, הקב”ה צמצם באופן מסוים את זרם החסד שלו לעולם הזה.

בהשלמת תיקון זה של החיבור בין הניצוצות הנופלים לבין הכלים שלהם, יהיה זה זמן של הגעתו של המשיח ותחיית המתים.

המקורי. הקו, אשר מייצג את הזכריים, והחותם, אשר מייצג את הנקביות, יתנו כעת יחדיו קיום לעולמות ולמערכות השונות של הספירות, שבאמצעותן המאציל ימשול בעולמות האלה.

קיימות שתי מערכות מרכזיות של הנהגת העולמות: האחת היא עבור ההנהגה הכללית, היא אחראית על הטבע והמאורעות של הזמן. והשנייה, עבור ההנהגה של המין האנושי, ומושפעת ממעשיהם ומזמנם. לאחר הכניסה לחלל הריק, הקו יצר עשר ספירות עגולות המקיפות זו את זו (ספירות של עיגולים) – האחריות על ההנהגה הכללית של העולמות, תוך שמירה על צורתו. הוא יצר גם עשר ספירות בסידור ליניארי (ספירות של יושר) – האחראיות על ההנהגה של העולם בדרך של חסד, דין ורחמים, שהיא ההנהגה המאוזנת של הקיום הזה. הקו הוא השורש של כל ההנהגה והפנימיות העמוקה ביותר של כל הבריאה הזאת.

ספירות של עיגולים

עשר הספירות בצורת עיגולים מקיפות את כל החלל הריק, אחת סביב לשנייה. הספירה הראשונה, כתר, מקיפה את חכמה, אשר מקיפה את בינה וכך הלאה עד שיסוד מקיפה את הספירה האחרונה – מלכות.

עשר הספירות של עיגולים האלה אחראיות על ההנהגה הכללית של העולמות, הן פועלות לקיומה, למה שנדרש עבור מקרי הטבע, ולחיי הצומח ובעלי חיים. ההנהגה הזו אינה מושפעת מפעולות בני אדם.

ספירות של יושר

אחרי העיגולים הקו הישר יצר עשר ספירות אחרות, אך הפעם בסידור ליניארי. עשר הספירות של יושר סודרו בשלושה עמודים:

ימין, שמאל ואמצע, זהו המודל של ההנהגה הדינמית של העולם. כל אחד משלושת העמודים הללו מייצג את אחד הכוחות העיקריים אשר יוצרים את ההנהגה: חסד, דין ומה שיוצר את האיזון בין השניים: רחמים.

המערכת הראשונה הזו, או העולם הראשון בו האורות הנאצלות התהוו לעשר ספירות, נקרא אדם קדמון. זהו החיבור בין החותם (הרשימו) לבין הקו. מהתצורה הראשונה הזאת, כל שאר העולמות של אצילות, בריאה, יצירה ועשייה באו לידי מציאות.