קבלה – שיעור 5 – פרצופים
ר׳ רפאל אפיללו
אור ה’ הוא בעל ייחודיות מושלמת, ללא כל משתנים או שוני. ברגע שהאנרגיה הזאת נכנסת לספירה מסוימת, התוצאה או האפקט שלה הופכים לכוח או לתכונה מסוימים שבאמצעותם הבורא מדריך את העולמות. פרצוף הוא תצורה של ספירה אחת או יותר הפועלות בתיאום. הפירוש של פרצוף בארמית הוא פנים או ארשת פנים. פנים מורכבים מאלמנטים רבים ומגוונים כמו עיניים, אף, מצח וכן הלאה, אך כולם מתואמים כיחידה אחת בודדת. הפנים הן גם ייחודיות, הן מראות את הזהות הייחודית של האדם והן כלי הרכב העיקרי של התקשורת.
חלק מהפרצופים, הם זכריים ומעניקים חסד, בעוד אחרים הם נקביים ומעניקים דין. הזכריים מתאימים לחסד ומההיבט של השם מ”ה (45). הנקביים מתאימים לדין ולגבורה ומההיבט של השם ב”ן (52). על ידי יחודם, איזונים שונים של שני כוחות אלה (חסד ודין) יוצרים את ההנהגה. דין מוחלט יהיה הרס של כל דבר שאינו מושלם, בעוד חסד מוחלט יאפשר הכל ללא הגבלות. עם זאת, שני היבטים אלה נחוצים להנהגה של משפט, ובכדי לתת לאדם את האפשרות של בחירה חופשית.
הפרצופים נמצאים במצב מתמיד של פעולה, הארות וקשרי גומלין ביניהם. הדינמיות הזאת של החלפת והשפעת האנרגיות נקראת תיקונים של הפרצופים. תוצאת תיקונים אלה הן ההארות השונות בעלות העוצמות השונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם. הם מתרגמים את הרצון העליון להשפעות ואפקטים מסוימים, עבור הנהגת העולמות.
בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחרי תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין.
יש חמישה פרצופים עיקריים:
- אריך אנפין – (פנים ארוכות)
- אבא
- אמא
- זעיר אנפין – (פנים קטנות)
- נוקבא – נקבי