זהר – פנימיות אמיתית של התורה

“כתיב: “כה אמר ה’, אל-יתהלל חכם בחכמתו, ואל-יתהלל הגיבור, בגבורתו; אל-יתהלל עשיר, בעושרו. כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי–כי אני ה’, עושה חסד משפט וצדקה בארץ:  כי-באלה חפצתי, נאום-ה’“ (ירמיהו ט, ב). מכאן ראיה ,שהחכמה, שהקב”ה בוחר בה, היא להשכיל ולדעת בו יתברך, מה [שאפשר] לדעת. ולא אמר “השכל וידוע את מצוותי”, “את דברי”, שאז היה מורה שדי לדעת המצוות, וסדר עשייתן בכל פרטיהם. אלא “השכל וידוע אותי”. אם כן הוא רוצה דוקא שיתעסקו בני האדם לדעת את תפארת גדולתו. וכל שאר חכמה נאמר בה: “אל יתהלל חכם בחכמתו”