טלית – תפילין

מאחר שהמטרה היא לגרום לחיבורן של הפרצופיםהזכריים והנקביים העליונים, האדם צריך “להידמות” פיזית  לפרצוף הזכרי הגבוה ביותר, כלומר, את תצורת זעיר אנפין. התפילין על הראש מייצגים את האורות המנהיגים שהוא מקבל מהפרצוף העליון של אמא; התפילין על היד מייצגים את הפרצוף הנקבי אשר מתחבר לזרועו השמאלי. הטלית מייצג את האורות המקיפים אותו, שניתנו גם הם על ידי תצורת אמא.

לאחר שתצורת זעיר אנפין מקבל את האורות המנהיגים שלו מהפרצוף העליון של אמא והם נכנסים לראשו, הם נובעים מהמצח כלפי חוץ בארבעה אורות שונים. התפילין על הראש מייצגים אורות אלו; הם כוללים ארבעה תאים, כל אחד מכיל חלק של טקסט מהתורה, כתוב על קלף.

כל אחד מארבעת האורות האלה גם מוציא החוצה היבט של לבוש, שהם ארבעת התאים (הבתים) עבור הפרשיות.

מאחר והמוחין הם אורות מנהיגים המהווים עשר ספירות, התפילין הם ייצוג של עשרה אורות:

ארבעת התאים  (הבתים) על המצח הם הספירות חב”ד – חכמה, בינה ודעת (אשר מחולקת לשניים).

שתי הרצועות בצד הראש הן הספירות חסד וגבורה.

הקשר מאחור הוא ספירה תפארת.

שתי הרצועות היורדות בצדדים הן ספירות נצח והוד: נצח עד החזה והוד עד הטבור.

הקשר העושה את הי’ על התפילין של היד הוא ספירת יסוד של תצורת ז”א. משם (הזרוע של ז”א), מתחילה הבנייה של הפרצוף הנוקבא.

התפילין על הזרוע מייצגים את הפרצוף  הנוקבא רחל. סדר הפרשיות הוא כמו בתפילין שעל הראש, אלא רק בקלף אחד.

שלוש הכריכות סביב שריר הזרוע מקבילות לשלוש הספירות הראשונות של נוקבא. שבע הכריכות על  היד  מתאימות לשבע הספירות התחתונות יותר.

שלוש הכריכות על  האמה מתאימות לנה”י (נצח, הוד ויסוד) של ז”א, אשר נכנסות לתוך הנוקבא כדי להפוך למוחין שלה – אורות מנהיגים.
מאחר שתצורת ז”א מקבלת שני סוגים של אורות מנהיגים, אחד מתצורת אבא ואחד מתצורת אמא, ישנם שני סוגים של תפילין:

• תפילין של אמא נקראים גם תפילין של רש”י. הם מהסוג הרגיל שכולם לובשים.
• תפילין של אבא נקראים גם תפילין של רבנו תם. נלבשים רק על ידי מעטים, יחד או לאחר התפילין של רש”י.

ההבדל הוא בסדר הכתיבה של ארבע פרשיות התורה.

כפי שאנו יכולים לראות, כל ענין של התפילות, בין אם פיזי או רוחני, הוא בעל משמעויות עמוקות וחיוניות מאוד  להמשכת כוחות חשובים ועוצמה לאדם המתפלל. חבל שהמנהגים העוצמתיים והיפים האלה נתפסים בטעות כ-“דקלומים פולקלוריים” בשפה בלתי מובנת, מסוג “הדברים שצריך לעשות”, כאשר משתתפים בתפילה בבית כנסת.

על ידי השתדלות להבין את המשמעויות העמוקות יותר של מנהגים אלה, האדם יגלה הגדרה חדשה לגמרי, וסיבה לקשר המיוחד שלו עם העולמות העליונים ועם בוראו.