הקבלה היא ההסבר המיסטי והאזוטרי של התורה. היא מלמדת על: גילוי העולמות, הדרכים השונות של הנהגת העולמות האלה, תפקיד האדם בבריאה, רצונו של הבורא, ועוד. לא קיימים כתבים אחרים אשר מסבירים בפרטי פרטים את בריאת העולם הזה והעולמות שמעליו, את האורות או האנרגיות אשר משפיעים על ההנהגה שלו, או את המטרה הסופית של הכל. כתבים
הקבלה מלמדת על גילוי העולמות, הדרכים השונות של הנהגת העולמות האלה, תפקיד האדם בבריאה, רצונו של הבורא. מלמדת אותנו כי העולם מונהג על ידי מערכת מורכבת מאוד של כוחות או אורות, אשר באמצעות האינטראקציות שלהם, מעוררים תגובות שרשרת המשפיעות ישירות על האדם ועל העולמות. לכל אחת מאותן התגובות הללו יש מספר רב של השלכות, עם
בתחילה, לא היה קיום אחר, המאציל היה לבדו,וממלא כל החלל עם אורו. אורו היה בעל קדושה ועוצמה כה גדולים, שלא ניתן היה לשום ישות להימצא כלל.כאשר הוא החליט לברוא, היה עליו ליצור תחילה ‘מרחק’ מסוים מהאור שלו, על מנת לתת אפשרות קיום לישויות נפרדות. לפני שניכנס לענין של המרחק (הצמצום), נתבונן קצת על תכלית או
אור ה’ הוא ייחודי ושווה כוח ותכונה. ספירה היא במובן מסוים “מסנן” אשר שומר והופך חלק מסוים של האור הזה לכוח או לתכונה מסוימים. ספירה היא הדרך שבה המאציל מגלה כוח, מאפיין או תכונה של רצונו בבריאה. האור מתחלק לעשרה מדרגות שונות של ההאצלה המקורית שלו, כל אחד בעל תכונות, מאפיינים ופעולות משלו. מערכת הספירות
הכוחות היצירתיים או האנרגיות האלה הם הכוחות השונים המושקעים בארבע האותיות של שם ה’ – י-ה-ו-ה, והאיותים השונים של כל אות. מכיוון שלכל אות בעברית יש לה גם ערך מספרי שונה עם דרכי האיות השונות שלה. זאת אומרת שערך השם משתנה (72, 63, 45 או 52) ולכל אחד מהשמות הללו יש כעת זהות ופעולה שונה,
בבריאה, כל הכוחות היצירתיים הושקעו בדמות אדם קדמון. הם יצאו בהאצלות שונות מהפתחים בפניו לשם בניית העולמות. עשר הספירות אשר יצאו מתוך עיניו היו מההיבט של השם של ב”ן (52);הן תואמות להיבט הנקבי – דין, והן השורש של ההתדרדרות. כאשר הן יצאו, הכלים של שלוש הספירות הראשונות: כתר, חכמה ובינה קיבלו והכילו את אורותיהן, מפני שהן
כדי לעלות מן המדרגה המקורית שלה, הנשמה צריכה לעבור גלגול נשמות כדי לעשות את התיקון שלה. תיקון זה של הנשמה מתממש על ידי גלגול (גלגול נשמות) ו/או על ידי עיבור (חיבור). בעוד שגלגול הוא גלגול נשמות של נשמה לתוך גוף מרגע לידתו ועד מותו, העיבור הוא חיבור של נשמה אחרת לנשמה שלו, אשר יכולה לבוא ולעזוב
בשעה שהאדם עולה למטתו לישון כל לילה ולילה, נשמתו יוצאת ממנו ונדונה לפני הבית דין של הקב”ה בעצמו ולא בשאר בתי דינים.
“כתיב: “כה אמר ה’, אל-יתהלל חכם בחכמתו, ואל-יתהלל הגיבור, בגבורתו; אל-יתהלל עשיר, בעושרו. כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי–כי אני ה’, עושה חסד משפט וצדקה בארץ: כי-באלה חפצתי, נאום-ה’“ (ירמיהו ט, ב). מכאן ראיה ,שהחכמה, שהקב”ה בוחר בה, היא להשכיל ולדעת בו יתברך, מה [שאפשר] לדעת. ולא אמר “השכל וידוע את מצוותי”, “את דברי”, שאז
קיצור כוונה ברכה ראשונה עמידה של חול
בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחריו תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין. יש חמישה פרצופים עיקריים: אריך אנפין – (פנים ארוכות) אבא אמא זעיר אנפין
משגי חכמת הקבלה – פרצופים שיעור 2
קבלה – שיעור 5 – פרצופים ר׳ רפאל אפיללו אור ה’ הוא בעל ייחודיות מושלמת, ללא כל משתנים או שוני. ברגע שהאנרגיה הזאת נכנסת לספירה מסוימת, התוצאה או האפקט שלה הופכים לכוח או לתכונה מסוימים שבאמצעותם הבורא מדריך את העולמות. פרצוף הוא תצורה של ספירה אחת או יותר הפועלות בתיאום. הפירוש של פרצוף בארמית הוא פנים