הקבלה מלמדת על גילוי העולמות, הדרכים השונות של הנהגת העולמות האלה, תפקיד האדם בבריאה, רצונו של הבורא.

מלמדת אותנו כי העולם מונהג על ידי מערכת מורכבת מאוד של כוחות או אורות, אשר באמצעות האינטראקציות שלהם, מעוררים תגובות שרשרת המשפיעות ישירות על האדם ועל העולמות. לכל אחת מאותן התגובות הללו יש מספר רב של השלכות, עם הרבה פרטים ותוצאות. היא מסבירה לנו את ההנהגה האמתית של העולם הזה, כך שנוכל להבין את רצון ה’. כיצד ומדוע הוא ברא את העולם, באיזו דרך הוא שולט בו, המקור של הנשמות והמלאכים, מטרת קיומו של הרע, הסיבות למערכת של שכר ועונש וכו’.

בתחילה, לא היה קיום אחר, המאציל היה לבדו,וממלא כל החלל עם אורו. אורו היה בעל קדושה ועוצמה כה גדולים, שלא ניתן היה לשום ישות להימצא כלל.כאשר הוא החליט לברוא, היה עליו ליצור תחילה ‘מרחק’ מסוים מהאור שלו, על מנת לתת אפשרות קיום לישויות נפרדות. לפני שניכנס לענין של המרחק (הצמצום), נתבונן קצת על תכלית או כוונת הבריאה.

אור ה’ הוא ייחודי ושווה כוח ותכונה. ספירה היא במובן מסוים “מסנן” אשר שומר והופך חלק מסוים של האור הזה לכוח או לתכונה מסוימים. ספירה היא הדרך שבה המאציל מגלה כוח, מאפיין או תכונה של רצונו בבריאה. האור מתחלק לעשרה מדרגות שונות של ההאצלה המקורית שלו, כל אחד בעל תכונות, מאפיינים ופעולות משלו.

מערכת הספירות היא אחד מהאלמנטים העיקריים הנלמדים בקבלה; היא מתארת במדויק ובפרטים רבים, את התגלות האור של ה’ וכל ההֵאָצְלוּת שלו, באמצעותן המאציל בורא ומנהיג את העולמות.

הכוחות היצירתיים או האנרגיות האלה הם הכוחות השונים המושקעים בארבע האותיות של שם ה’ – י-ה-ו-ה, והאיותים השונים של כל אות. מכיוון שלכל אות בעברית יש לה גם ערך מספרי שונה עם דרכי האיות השונות שלה. זאת אומרת שערך השם משתנה (72, 63, 45 או 52) ולכל אחד מהשמות הללו יש כעת זהות ופעולה שונה, לפי האותיות שבהן משתמשים. כל אחת מהאפשרויות הללו שונה בטבעה ובפעולתה