הידע המהותי הוא רצון הבורא ודרכי ההדרכה שלו בקיום זה, כמוסבר בקבלה. הכתבים האחרים מסבירים בפירוט “כיצד” לעשות זאת, אך רק הזוהר והקבלה מסבירים לנו את הסיבות וההשפעות המדויקות של כל התפילות והמעשים שלנו.

אני מאמין שרובם כמהים לשרת במיטבם את הבורא, אך היו רגילים להוציא להורג ולא לחפש הלאה, או שהתרחקו מהידע הזה. הגיע הזמן לדעת וללמוד ולהכיר את המדע המפואר הזה, כפי שהוא כתוב ומומלץ.

זוהי הקבלה “האחרת”, בה משתמשים בשמות או בשילובים של שמות של מלאכים עם סימנים או שינויים מיוחדים, לפעמים כתוב על קלף, כדי לעורר כוחות מסוימים ולשנות מצבים של אירועים תקינים. זה נקרא גם קסם

על ידי כתיבת פרמוטציות שונות של אותיות או שמות של מלאכים, אפשר היה לגרום לכוחות העליונים הללו לפעול על פי רצונו. יש סכנה בשימוש בשמות אלה ללא הכנה ראויה וידע טוב על כוחותיהם ומגבלותיהם.

צו זה בוטל לפני כ -450 שנה, כפי שאושר ונכתב על ידי הרב אברהם אזולאי

“מה שנגזר מלמעלה; לא ללמוד את הקבלה באופן גלוי, היה לזמן מוגבל בלבד, עד סוף שנת 5260. משם ואחרי זה היה מותר, ומשנת 5300 נקבע כי מדובר ב”מצווה “(מצווה). (או “החמאה”, הקדמה).

גם שניים מהמקובלים החשובים בכל הזמנים; האר”י ז”ל והרמאל החלו צעירים מאוד כששניהם נפטרוbefore the age of forty

כל שלטונות הרבנות הסכימו תמיד על חשיבותה האמיתית של הקבלה, הם פשוט לא הסכימו על הדרך בה צריך להפיץ את הידע הזה. חלקם התעקשו כי יש לאפשר רק קבוצה סלקטיבית מאוד ללמוד קבלה, ורק לאחר השגת רמה גבוהה של טוהר והבנה של כל הכתבים האחרים.

אחרים האמינו שצריך להיות נגיש יותר וללמד אותו לרוב היהודים. במהלך המאה ה -16 עם בואו של שבתאי צבי שכונה “המשיח הקבלי”, הייתה הקהילה היהודית מחולקת בין חסידיו ל”לא מאמינים “. לאחר שהתאסלם, משיח שקר זה גרם להטעיה וחוסר אמון גדול בתורת הקבלה. שלטונות הרבנים באותה תקופה החמירו עוד יותר עם לימוד הקבלה וחלקם אף נרדפו בגלל למידה או כתיבה בנושא.