כדי לעלות מן המדרגה המקורית שלה, הנשמה צריכה לעבור גלגול נשמות כדי לעשות את התיקון שלה. תיקון זה של הנשמה מתממש על ידי גלגול (גלגול נשמות) ו/או על ידי עיבור (חיבור). בעוד שגלגול הוא גלגול נשמות של נשמה לתוך גוף מרגע לידתו ועד מותו, העיבור הוא חיבור של נשמה אחרת לנשמה שלו, אשר יכולה לבוא ולעזוב את האדם בכל עת.
אם אדם לא עושה את התיקון עבור מדרגת הנשמה שעבורה הוא הגיע, הוא חוזר חזרה ועובר גלגול נשמות בתוך גוף חדש לחיים חדשים. כל עוד הוא לוקח על עצמו לבצע את תיקון נשמתו בשלושה גלגולי נשמות, הוא יחזור פעם אחר פעם לפי הצורך, כדי להשלים את התיקון שלו.
אולם, אם הוא ממשיך בהתנהגותו השגויה ולא מבצע או מתקדם בתיקון שלו, הוא לא יחזור לאחר גלגול הנשמות השלישי.
ישנן סיבות שונות מדוע הנשמה עלולה לחזור ולבצע גלגול נשמות. יכול להיות שזה כדי לתקן מעשה על נזק כלשהו שגרם במעשיו השגויים, או מכיוון שלא קיים את המצוות. הסוד והסיבות הטמונים בקיום המצוות הם לעזור בתיקון הנשמה או כדי לבצעו.
כפי שיש תרי”ג (613) חלקים לנשמה, ו-613 גידים ואיברים לאדם, באופן דומה, יש 613 מצוות ו-613 אורות בכל ספירה או תצורה. כל מצווה מתאימה לחלק אחד של הנשמה ושל הגוף; על ידי ביצוע מצווה חיוביות או הימנעות משלילית, החלק המתאים של הנשמה מחוזק ומתוקן. אי ביצוע מצווה חיובית או אי-הימנעות מביצוע מצווה שלילית גורמת לנזק ישיר לנשמה של האדם ומחייבת תיקון בחיים האלה או בגלגול נשמות עתידי.
רק על ידי קבלת הזדמנות נוספת לעשות או לבטל את מה שהיה עליו לעשות או לא לעשות, האדם עושה את התיקון הנחוץ של הנשמה שלו, שכעת יכולה לעלות לעולמות הגבוהים יותר ולהצטרף מחדש למקור שלה.
קיימות מדרגות שונות בנשמה, וכל אחת מהן מתאימה לספירה, לפרצוף או לעולם מסוימים. המערכות לתיקון הנשמות הן מורכבות ופועלות לפי סדר מדויק של עדיפות מהמדרגה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר[5]. בשביל התיקון שלה, נשמה חייבת קודם לתקן את מה שפגום או חסר במדרגה נמוכה יותר לפני שהיא עוברת למדרגה הבאה.
כדי להגיע למדרגה הגבוהה יותר הבאה של נשמתו, אדם חייב לבצע באופן מלא את התיקון של המדרגה הקודמת.
חמש המדרגות של הנשמה – נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה מתאימות לארבעת העולמות של העשייה, יצירה, בריאה ואצילות.
| נשמה | עולם |
| יחידה | אצילות |
| חיה | אצילות |
| נשמה | בריאה |
| רוח | יצירה |
| נפש | עשייה |
כדי להשיג את מדרגת הרוח שלו, אשר מתאימה ליצירה, האדם חייב לבצע את התיקון של הנפש שלו, המתאימה לעשייה.
לכל עולם יש חמש מדרגות של נשמה; לכן, כל עולם מתחלק שוב לחלוקות משנה של חמש מדרגות בסדר עולה.
| אצילות | בריאה | יצירה | עשייה | מדרגה |
| יחידה | יחידה | יחידה | יחידה | 5 |
| חיה | חיה | חיה | חיה | 4 |
| נשמה | נשמה | נשמה | נשמה | 3 |
| רוח | רוח | רוח | רוח | 2 |
| נפש | נפש (1) | נפש | נפש | 1 |
כדי לקבל את המדרגה הראשונה של נשמה שלו, אשר מתאימה לנפש של בריאה (1), האדם חייב לבצע את התיקון של כל מדרגות הנפש, הרוח, הנשמה, החיה והיחידה שלו של העולם של עולמות העשייה והיצירה כדי לתקן לחלוטין את מדרגות הנפש והרוח שלו, ולהיות מסוגל להגיע למדרגת הנשמה שלו.
לכל עולם יש גם חמש מדרגות של נשמה המתאימות לחמשת הפרצופים.
| אצילות | בריאה | יצירה | עשייה | מדרגה |
| אריך אנפין | אריך אנפין(2) | אריך אנפין | אריך אנפין | 5 |
| אבא | אבא | אבא | אבא | 4 |
| אמא | אמא | אמא | אמא | 3 |
| ז”א | ז”א | ז”א | ז”א | 2 |
| נוקבא | נוקבא | נוקבא | נוקבא | 1 |
כדי לקבל את המדרגה הגבוהה ביותר של הנשמה שלו, אשר מתאימה לאריך אנפין של בריאה (2), האדם חייב לבצע את התיקון של חמשת הפרצופים של עשייה ויצירה וארבעת הפרצופים הראשונים של בריאה.
| נשמה | פרצוף |
| יחידה | אריך אנפין |
| חיה | אבא |
| נשמה | אמא |
| רוח | זעיר אנפין |
| נפש | נוקבא |
חמש המדרגות של הנשמות מתאימות לחמש הפרצופים.
את המדרגות הגבוהות יותר של הנשמה לא ניתן להשיג מיד. לרוב האנשים יש רק את מדרגת נפש. אם הם ראויים, הם ישיגו או יעברו גלגול נשמות כדי להשיג את המדרגות הבאות – אחת אחת.
באופן כללי, מדרגת הרוח לא יכולה להגיע לפני גיל שלוש עשרה, מדרגת הנשמה בגיל עשרים, והמדרגות האחרות לאחר מכן.
ניתן לעשות את התיקון של כל המדרגות בתקופת חיים אחת. לשם כך, כל המדרגות צריכות להיות מתוקנות אחת אחרי השנייה באותה תקופת חיים, וזה חייב להיות בפעם הראשונה שבה הנשמה הזו באה לעולם. אם האדם רק עושה את התיקון במדרגת הנפש שלו, הוא לא יקבל את הרוח שלו; הוא צריך למות קודם ולחזור כדי לקבל אותה בחיים החדשים שלו. אם הוא עושה את התיקון של הרוח שלו בחייו החדשים, הוא לא יקבל את מדרגת הנשמה שלו. הוא יצטרך למות שנית ואז לחזור עם שתי מדרגות הנפש והרוח כדי לנסות לקבל את הנשמה שלו. ברגע ששלוש מדרגות אלה מושגות, הוא לא יצטרך לבצע גלגול נשמות יותר.
כל ספירה מתאימה למדרגה של נשמה.
| ספירה | מדרגת נשמה |
| כתר | יחידה |
| חכמה | חיה |
| בינה | נשמה |
| דעת | רוח |
| חסד | רוח |
| גבורה | רוח |
| תפארת | רוח |
| נצח | רוח |
| הוד | רוח |
| יסוד | נפש |
כל מדרגה של נשמה מתאימה לאחת האותיות של שם ה’.
| מדרגת הנשמה | השם | |
| יחידה | קוצו של יוד י | |
| חיה | יוד י | |
| נשמה | הא ראשונה ה | |
| רוח | וו ו | |
| נפש | הא שנייה ה | |
עיבור
כדי לעזור לאדם לעשות את התיקון של הנשמה שלו, נשמה אחרת עשויה להתחבר (עיבור) בו כדי לעזור לו לעשות את התיקון הנחוץ או לקיים את המצוות החסרות. כאשר הוא מקיים זאת, הנשמה יכולה להישאר עוד או לעזוב. המצווה החסרה יכולה להיות אחת שהוא בחר שלא לקיים או כזאת שלא היה יכל לקיים בחייו הקודמים.
באופן כללי, הנשמה אשר מתחברת אליו היא ממקור גבוה וטהור יותר, מחבר משפחה, או מצדיק. כל עוד הוא עושה מעשים טובים, הנשמה יכולה להישאר מחוברת אליו, אבל אם הוא חוטא או גורם לנשמה המחוברת לאי נוחות, היא תעזוב.
יש לבוש (בגד או מעטפה), שהנשמה צריכה כדי להתחבר לגוף של אדם (גלגול), וכאשר נשמה אחרת מתחברת אליו (עיבור), היא עשויה להשתמש באותו הלבוש כדי להישאר בתוכו.
לעיתים הנשמה בכללותה אינה צריכה לחזור; במקום זאת, רק החלקים אשר צריכים להיות מתוקנים (על ידי קיום המצווה החסרה) יחזרו. לחילופין, חלקים שונים של נשמה אחת עשויים לעבור גלגול נשמות ביותר מאדם אחד באותה תקופת חיים כדי לבצע את התיקון.
יש ארבעה סוגי קיום בעולם שלנו
- דומם (מינרל) המתאים לעשייה
- צומח המתאים ליצירה
- חי המתאים לבריאה
- מדבר (אדם) המתאים לאצילות
האדם יכול לעבור גלגול נשמות באחד מארבעת סוגי הקיום הללו, כשהמינרל הוא העונש החמור ביותר בשל חוסר יכולתו לפעול. אבל באופן כללי, כדי לעשות את התיקון שלו, הוא לא יעבור גלגול נשמות כמינרל, ירק ורק לעיתים רחוקות כבעל חיים.
מטרתן של כל המערכות המורכבות הללו של גלגול נשמות היא אחת: לתת לאדם אפשרות להתעלות מעל המגבלה העיקרית שלו שהיא הזמן, על ידי כך שיחזור פעם אחר פעם כדי לבצע את התיקון של הנשמה שלו ויהיה ראוי למקום טוב יותר בעולם האמת.
הכוחות או האנרגיות אשר יוצרים או משפיעים על ההנהגה מזוהים או מתוארים גם כשמותיו השונים של הא”ל’.
השמות העיקריים הם:
- י-ה-ו-ה
- אין סוף
- אדנ- י
- אהי-ה
- אלוה-ים
| אהי-ה | כתר |
| י-ה | חכמה |
| י-ה-ו-ה | בי נה |
| אהו-ה | דעת |
| אל | חסד |
| אלהי-ם | גבורה |
| י-ה-ו-ה | תיפארת |
| יהו-ה -צבאות | נצח |
| צבאות אלהי-ם | הוד |
| י שד- | יסוד |
| אדנ- י | מלכות |
אין סוף
אין סוף – ללא גבול, או האינסופי, זהו השם הנפוץ ביותר לה’ בקבלה. מכיוון שהאור או האנרגיה שלו אינם ניתנים למדידה על ידי אף הגדרה או מונחים מגבילים כלשהם, אנו משתמשים בשם “אין סוף” (ללא גבול) שכן אנו יודעים ומודים בכך שה’ והמושג של ללא גבולות או ללא סוף הוא מעבר להבנתנו האנושית. שם זה מייצג חסד.
אדני-י
שם זה מייצג את ההיבט הנקבי של ה’ – השכינה. יש לו היבט של דין והוא מיוצג על ידי ספירת מלכות. הוא מייצג גם את הפרצופים הנקביים של רחל ולאה. כיוון שתפילות האנשים מופנות תחילה לספירת מלכות קודם שניתן להעבירן גבוה יותר, שם זה מייצג גם את הקשר הקרוב ביותר בין האדם לבוראו.
אהי-ה
שם זה מייצג את ההיבט הזכרי הגבוה יותר של ה’, ומיוצג על ידי הספירה כתר. הוא מראה חסד יחד עם יראת הכבוד של ה’.
אלוה-ים
אחד משמות ה’, המיוצג על ידי הספירה גבורה. באופן כללי, הוא מציין את הדין בפעולות ה’.
י-ה-ו-ה
השם העיקרי של ה’, מגלה חסד ורחמים, מיוצג על ידי הספירה תפארת.
כל מה שנברא, מקורו בארבע האותיות הללו. רוב ההנהגה נגלית על ידי שם זה ובאיותיו (ובמילואיו) השונים המרכיבים שמות נבדלים וחדשים
על ידי מילוי כל אחת מארבע האותיות של שם זה באופן שונה, הגימטריה של השם משתנה, וכל אחת מהאפשרויות הללו הופכת שונה בטבעה ובפעולותיה.
| 52 | ב”ן | |
| 45 | מ”ה | |
| 63 | ס”ג | |
| 72 | ע”ב |
ארבעת המילויים הם:
| ה | ו | ה | י | ||||
| ע”ב | הי | ויו | הי | יוד | |||
| 15 | 22 | 15 | 20 | = | 72 | ||
| ס”ג | הי | ואו | הי | יוד | |||
| 15 | 13 | 15 | 20 | = | 63 | ||
| מ”ה | הא | ואו | הא | יוד | |||
| 6 | 13 | 6 | 20 | = | 45 | ||
| ב”ן | הה | וו | הה | יוד | |||
| 10 | 12 | 10 | 20 | = | 52 |
ניתן לחלק כל שם לתתי חלוקות כדי לתאר ביתר דיוק את התוצאות השונות וההתגלויות של האנרגיות הללו:
ע”ב של ע”ב, ס”ג של ע”ב, מ”ה של ע”ב …
ב”ן של ב”ן של ס”ג , ס”ג של מ”ה של ע”ב וכו’.
האורות או הכוחות הלבושים באותיות אלה או בצירופיהן מאצילים תצורות זכריות או נקביות אשר יוצרים את ההנהגה של העולמות.
בתחילה, לא היה קיום מלבד אורו – רור האין סוף. המאציל היה לבדו, ממלא כל החלל עם אורו. אורו, ללא סוף, גבולות או מגבלה, מילא את הכל. הוא לא העניק את השפעתו מפני שלא היה מי שיקבל אותה. כאשר הוא רצה לברוא; הוא התחיל להשפיע. אורו, בהיותו כה קדוש ועוצמתי, אינו מאפשר מציאות של אף ישות אחרת בקרבתו.
“הצמצום” היא הפעולה הראשונה של האין סוף בבריאה. זוהי הסתלקות של אורו מחלל מסוים והקפתו, כדי להקטין את עוצמתו, ולאפשר את קיומן של הישויות הנבראות. לאחר הצמצום הזה, קרן מאורו של האין סוף נכנסה לתוך החלל הריק הזה ויצרה את הספירות (החוקים) הראשונות. על ידיהחוקים האלה האור הזה גילה את המושגים של דין וגבול, להם זקוקות הישויות הנבראות, ונתן מקום לכל הנבראים להתקיים בו
חלל – מרחב ריק
לאחר הצמצום של אור האין סוף, מרחב ריק, הנקרא חלל, נותר במרכז הבריאה החדשה הזאת – חלל ללא נוכחותו המלאה של האין סוף. חלל זה הוא מעגלי ומכיל את כל אפשרויות הקיום של ישויות נפרדות, לאור העובדה שהן כעת מרוחקות מהעוצמה של אורו.
רשימו
כאשר אורו של האין סוף נסוג כדי ליצור את החלל המעגלי הזה, הרושם שלו, הנקרא רשימו – כעין חותם, נותר בפנים. אור זה, שעוצמתו נמוכה יותר מהאין סוף, איפשר מרחב קיום (מקום) לכל העולמות והישויות שעומדים להימצא.
שורשי כל הקיום והמאורעות העתידיים נמצאים ברשימו. שום דבר אינו יכול להימצא מבלי שיהיה לו שורש בחותם זה. החיבור של הרשימו – חותמו של האור המקורי, והקו – קרן של אורו הישר, יהיה המקור של כל העולמות והקיום העתידיים.
המוחין הם הכוח המנחה הניתן לפרצוף על ידי פרצוף אחת או שתים עליונות יותר. כתלות במצב הגדילה, ישנם מוחין של קטנות – יניקה ושל גדלות. יש גם מוחין אשר נכנסים לפרצוף הפָּחוּת יותר – פנימי, ומוחין אשר מקיפים אותו – חיצוני. הכוחות המנהיגים האלה משתנים בכוח ובעוצמות
במהלך ההיריון, הכוח המנחה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר ונקרא נה”י (נצח, הוד, יסוד) של מוחין; הם מההיבט של נפש.
במהלך היניקה, האורות גדלים והכוח המנחה נמצא ברמה גבוהה יותר, ונקרא חג”ת (חסד, גבורה, תפארת) של מוחין והם מההיבט של רוח.
במהלך הגדילה, הכוחות המנחים מפותחים כעת במלואם כדי להנחות במלא הכוח של חב”ד (חכמה, בינה, דעת); הם מההיבט של נשמה.
שני מוחין שונים מגיעים לז”א: תחילה מגיעים כוחות מנחים של אמא, ואז הכוחות המנחים של אבא, שניים. הכוחות המנחים הנמסרים מאבא ומאמא לז”א נקראים הצלם שלו, והם אינם נכנסים אליו באופן מלא.
הכוחות אשר נכנסים לתוך הפרצוף הפָּחוּת יותר – פנימי, הם שלוש הספירות של נה”י (נצח, הוד, יסוד) של הפרצוף העליון, הם מתחלקים לשלושה ומורכבים כעת מתשעה חלקים ומתאימים לצ. הם מתפשטים לתוך תשע הספירות של ז”א.
הכוחות שאינם נכנסים הם חב”ד, חג”ת של הפרצוף הגבוה יותר. הם אינם נכנסים לתוך הפרצוף הפָּחוּת יותר, אלא מקיפים אותו מבחוץ בסידור שלושת העמודים של חסד, דין ורחמים. המוחין המקיפים הם מהיבט גבוה יותר מאשר המוחין הפנימי ומתאימים ל-למ של המוחין השלם – צל”מ.
החג”ת (חסד, גבורה תפארת) המקיפים אותו מתאימים ל-ל’
הכחב”ד (כתר, חכמה, בינה, דעת) אשר מקיפים אותו מתאימים ל-מ’.
לפני שהוא מגיע למלוא כוחו, ז”א עובר דרך שלושה שלבי הכנה.
תחילה, משש הספירות המקוריות שלו ( יניקה 1) הוא יקבל את ארבע הספירות הגבוהות שלו, שהן הכוח המנחה שלו, מיסו”ת 2 (גדלות1). כאשר כוחות מנהיגים אלה יוצאים זוהי יניקה 2, כאשר הם חוזרים אליו דרך יסו”ת 1 (אבא ואמא), הוא הגיע לגדילה המלאה שלו (גדלות2).
לכן, עבור שתי היניקות ושתי הגדלות של פרצוף ז”א, קיימים כוחות מנהיגים המתאימים לכל אחד ממצבי גדילה שונים אלה.
כוחות המנהיגים של יניקה
ישנם שני סוגים של כוחות מנחים של יניקה: קטנות א’ וקטנות ב’.אשר פרצוף ז”א מקבל רק את נה”י (נצח, הוד, יסוד) של המוחין פנימים שלו, אבל לא את המקיף, הם הכוחות המנחים של קטנות א’.
כאשר הוא מקבל את נה”י (נצח, הוד ויסוד) של הכוחות המנחים שלו ישירות מאמא, הם הכוחות המנחים של קטנות ב’.
כוחות מנהיגים של גדלות
ישנם שני סוגים של כוחות מנהיגים של גדלות: גדלות א’ וגדלות ב’.
כאשר פרצוף ז”א מקבל את כל הכוחות המנהיגים – פנימים וההיקפיים מיסו”ת, הם הכוחות המנהיגים של גדלות 1. כאשר הוא מקבל את כל הכוחות המנהיגים שלו ישירות מאמא, הם הכוחות המנהיגים של גדלות ב’, והוא השיג כעת את בגרותו המלאה.



