זוהי אחת ממערכות הפרשנות השונות של המשמעויות הנסתרות של התורה, שבהן ערכים ארטמטיים של אותיות, מילים ומשפטים מחושבים כדי למצוא דמיון או השלמה. לכל אות יש ערך מספרי משלה.

 

1	א
2	ב
3	ג
4	ד
5	ה
6	ו
7	ז
8	ח
9	ט
10	י
20	כ
30	ל
40	מ
50	נ
60	ס
70	ע
80	פ
90	צ
100	ק
200	ר
300	ש
400	ת

 

לאותיות הסופיות יש גם ערכים מספריים משלהן:

 

500	ך
600	ם
700	ן
800	ף
900	ץ

 

ישנם שישה סוגים עיקריים של גימטריות:

• רגיל
• קטן –ערך קטן
• הכללי – ערך בריבוע
• כולל –רגיל בתוספת ערך מספר של אות אחת או כל האותיות
• הפרטי – כל אות בריבוע
• מילוי – סך כל המילוי

1 – רגיל: המספרים של האותיות כדלקמן:

	ל	מ
1 – 9	ט	א
10 -90	צ	י
100 – 400	ת	ק
500 -900	ץ	ך

 

לדוגמא: הארץ = 1106

 

2 – קטן: עשרות ומאות מופחתים לספרה אחת.

	ל	מ
1 – 9	ט	א
1 – 9	צ	י
1 – 4	ת	ק
5 – 9	ץ	ך

לדוגמא: הארץ = 17

3 – הכללי: הערך הרגיל של המילה בריבוע.

לדוגמא: הארץ = 1106 X 1106 = 1,223,236

 

4 – כולל: הערך הרגיל של המילה + המספרים של האותיות, או + עבור המילה.

לדוגמא: הארץ = 1106+4 = 1110

או 1106+1 = 1107

 

5 – הפרטי – כל אות בריבוע.

לדוגמא: הארץ = 5 X 5 = 25, 1 X 1 = 1

200 X 200 = 40,000, 900 X 900 = 810,000 סך הכל – 850,026

 

6 – מילוי: סכום המילויים של כל אות.

	מילוי	אות
6	הא	ה
111	אלף	א
510	ריש	ר
104	צדי	ץ

לדוגמא: הארץ = 731

 

על פי הגימטרייה, אנו רואים שלכל אות ולכל מילה יש משמעות דינמית מעבר להגדרות הפשוטות. גימטרייה היא רק אחת הדרכים הסודיות של פירוש המשמעויות הנסתרות של התורה.

ישנן גם מערכות תמורה שבין האותיות מוחלפות על ידי אחרות בסדר מוגדר כמו “אתב”ש” שבהן האות הראשונה מוחלפת עם האחרונה, האות השנייה עם האות שלפני האחרונה וכו’. “נוטריקון”, בו ראשי התיבות של מילים שונות יוצרות מילה חדשה, ומערכות רבות אחרות.

כדי להגיע לתפקיד פעיל יותר בחיבור של הפרצופים השונים, האדם צריך להבין ולהתרכז בעת התפילה. ישנן מדרגות שונות של כוונה – ריכוז. הכוונה הבסיסית ביותר היא להבין את המילים, ולהתרכז בכוונה של הברכה או התפילה. המדרגה הגבוהה יותר היא לבצע מדיטציה על המערכות השונות של תמורות השמות והפרצופים כדי לקבל פעולה או תוצאה מסוימת. לכל מילה או חלק בתפילות יש פעולה או מטרה משלה. פעולות אלה מתפתחות על ידי ריכוז בשמות השונים של ה’, הכינויים שלהם וסידורים אחרים של האותיות.

כאשר מברכים עם הכוונה הקבלית על המילים או השמות המתאימים, אנו פועלים ומשתתפים ישירות בתיקון הפעולה או הדבר המבורך. מטרתן של רוב הברכות הנאמרות לפני ואחרי האוכל או השתייה היא לשחרר את הנשמות שעברו גלגול נשמות באלמנטי מזון אלה.

כאשר מתפללים, חשוב להיות חלק ממניין – קבוצה של מינימום עשרה גברים. ללא המספר המינימלי הזה, לא ניתן לומר את הקדיש וחלקים חשובים אחרים של התפילה. לתפילת שחרית, אדם צריך ללבוש טלית ותפילין קשורים על הראש ועל יד שמאל.

 

תיקון בקבלה הוא מושג מאוד חשוב. הוא מראה, באופן מסוים, שכל מה שנברא עם אפשרות של ליקוי, יש לו גם פוטנציאל להיות מתוקן.
בעברית, למילה “תיקון” יש משמעויות שונות; ניתן להבין אותה גם כשיפור או תיקון, אך גם כפונקציה, קשר או פעולה.

יש סוגים שונים של תיקונים:

• תיקונים (שיפורים) שהתרחשו בהאצלות הראשונות לתיקון העולמות.
• תיקונים (תיקון – יחסים) לבנייה ולקשרים ההדדיים של הספירות והפרצופים.
• תיקונים (פעולות-פונקציות) של פרצופים להנהגת העולם.
• תיקונים (תיקון) עבור הנשמות.

תיקונים (שיפורים) לתיקון העולמות

בבריאה, כאשר מפרצוף אדם קדמון יצאו עשר ספירות של ההיבט הנקבי של שם ב”ן  (52), ושבע הספירות התחתונות נשברו, כדי לקיים את הכלים של הספירות הללו לאחר שבירתן, 288 (רפ”ח) ניצוצות של אורותיהן ירדו למטה גם הם כדי לשמור עליהן בחיים.

נזק   זה – שבירת הכלים – היה מיועד להיות מתוקן. התיקון הראשון היה לעזור לעלייתם של חלק מאותם 288 ניצוצות שנפלו, ולתקן כך את הכלים   שנפלו, ועל ידי זה יוכלו לחזור לאורות המתאימים שלהם.

התיקון שנועד לתקן את הספירות לאחר השבירה היה החיבור של הספירות הזכריות של מ”ה (45) עם הספירות הנקביות של ב”ן  (52) בסידורים מורכבים. זה היה כדי לאפשר לב”ן הנקבי להיות מתוקן על ידי מ”ה הזכרי, וכדי שהספירות יעמדו בסידור שלושת העמודים להנהגה של חסד, דין ורחמים.

תיקונים  לבניית הפרצופים

התיקונים לבניית הפרצופים – נעשים בדרך של זיווג של הפרצופים הזכריים והנקביים העליונים יותר, במהלכו הפרצוף הפָּחוּת יותר יעבור תקופת היריון (עיבור) בתוך הפרצוף הנקבי הגבוה יותר, ולאחריה את לידתו.

הפרצוף הזכריי מתאים לחסד ולשם מ”ה (45), הנקביי לגבורה – דין ולשם ב”ן  (52).

בתחילה, במהלך תקופת ההיריון, כאשר הפרצוף התחתון יותר נמצא בתוך הנוקבא העליונה, האורות הנקביים והזכריים של ההיבט של ב”ן  ומה  בונים ונותנים את הכוח הנדרש להולדת הפרצוף  התחתון. רק לאחר שהוא מסודר לחלוטין ומושלמ הוא נחשף. לאחר העיבור יש תקופת היניקה,; עיבור ויניקה מקבילים לקטנות ראשונה ושנייה, ואח”כ יש תקופת הגדלות ראשונה ושנייה.

תיקונים (פעולות-פונקציות)  של הפרצופים להנהגת העולם

יש גם תיקונים של פרצופים שונים  לצורך פעולותיהן, הארותיהם והקשרים ההדדיים שלהם על מנת להשפיע על הנהגת העולמות. תוצאות תיקונים אלה הן הארות מגוונות בעוצמות שונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם.

התיקונים העיקריים של הפרצופים הם אלו של הפרצוף אריך אנפין, זעיר אנפין ונוקבא. באופן אלגורי, תיקונים אלה הם מהראש, או הפנים של הפרצופים.

תיקונים של הפרצוף אריך אנפין

התיקון הראשון והגבוה ביותר הוא זה של שלוש הספירות הראשונות של הפרצוף אריך אנפין.

שלוש הספירות הללו הן השורשים של הכיוון של חסד, דין ורחמים. כדי להשפיע על ההנהגה, ההארות נאצלות מאחת או יותר מהספירות הללו אל הפרצופים אבא ואמא, ומשם, למוחין (הכוח המנהיג) של הפרצוף זעיר אנפין.

האורות עולים מאחת הספירות האלה – חכמה, הם מתפשטים כלפי מטה ומתחלקים לשלוש עשרה. הם נקראים “שלושה עשר תיקוני  דיקנא” – הזקן של אריך אנפין.

התיקונים האחרים – ההארות של אריך אנפין הם אורות הדרושים להמשכת התיקון ולשפע. עם זאת, ההנהגה עצמה היא מהאורות הנאצלות מהדיקנא שלו – הזקן.

תיקונים של פרצוף זעיר אנפין

ההאצלות הגבוהות יותר של האורות מועברות בסדר קבוע אל הפרצופים התחתונים. שבסופו של מהלך מגיעות לפרצוף ז”א שהוא, לאחר האצלה שלו, יתאחד עם הפרצופים הנקביים של רחל או לאה, ויעביר דרכן את ההאצלות האלה לעולמות, כדי לבצע את ההנהגה.

עבור פרצוף ז”א, התיקונים באים לידי ביטוי על ידי האורות אשר יוצאים ממנו, כמו השיער – הארות על ראשו, ועל פניו.

האצלות אלה נקראות שיער או זקן מפני שהן אורות שמתפשטים בצינורות  נפרדות.

תיקונים– פעולות – של הדיקנא דומות לפעולות של אריך אנפין, אך במספר הבדלים, הן יותר מההיבט של גבורה, בעוד אלה של אריך אנפין מבטאות שפע. בתחילה התיקונים של ז”א הן תשע, ואח”כ הופכות לשלוש עשרה הפועלות כעיקרון החסד להנהגת המשפט.

תיקונים עבור הנשמות

תיקון עבור הנשמה זהו התיקון שלה בגלל חוסר השלמות שלה או בשביל לטהר אותה מכל פגם. התיקון עבור הנשמה ממומש באמצעות גלגול (נשמות) או על ידי עיבור (התחברות). על ידי קיום של מי שלא השלים אחת מ- 613 המצוות, על ידי תיקון מעשה או פגם שהוא גרם במעשיו השגויים, האדם עושה את התיקון הנחוץ עבור נשמתו, שכעת יכולה לעלות לעולמות העליונים ולהצטרף מחדש למקור שלה.

ישנם סוגים שונים של תיקונים עבור הנשמה, כל אחת מהמדרגות שלה זקוקה לתיקון משלה. לרוב האנשים יש רק את המדרגה הנמוכה ביותר של נפש, ואם הם יעשו תיקון ראוי, הם ישיגו את המדרגות הבאות, אם כי אחת אחרי השנייה. תיקון של רמה גבוהה יותר יכול להיות מושלם רק אחרי כל המדרגות הקודמות.

כל עוד אדם מתחייב לעשות תיקון של נשמתו בתוך שלושה גלגולי נשמות, הוא יעבור גלגול נשמות ויחזור ככל הנדרש כדי להשלים את התיקון שלו. אולם, אם הוא ממשיך בהתנהגות השגויה שלו, הוא לא יחזור לאחר גלגול הנשמות השלישי, והנשמה הזו  תיפסד ללא אפשרות לקבלת תיקון.

תיקון עולם – תיקון כללי

הרע ייעלם מהעולם הזה וישתנה לטובה, כאשר כל התיקונים הכלליים יושלמו. התיקון הכללי נועד להחזיר את העולם למצבו הקודם לפני הנזק שנגרם על ידי שבירת הכלים. מצב של הרמוניה שבו חסד, שפע ושלווה שוררים והדינים מפוייסים, כאשר כל הניצוצות הנופלים של הקדושה יוחזרו למקורותיהם בזכות כל ההתנהגויות והמעשים החיוביים של כלל האנשים. כתוצאה מכך, הסטרא אחרא (הכוח השלילי) לא תוכל עוד להתחבר ולהיות מוזן מהאורות העליונות, ותחדל להתקיים.
ה’ נתן לאדם תפקיד חשוב בתיקון העולם – תיקון כללי. כעת הכול תלוי בו, לשחזר ולעשות את התיקונים הנדרשים לעולם על ידי קיום מצוותיו, עשיית מעשים טובים, ולמידת דרכי הבורא.

המטרה הסופית היא להבין ולהשיג את רצונו, להיות ראויים בקרבה של נוכחותו, ולבסוף, לעזור ולהשתתף בהתגלות של הייחוד שלו בעולם.

 

הקבלה היא ההסבר המיסטי והאזוטרי של התורה. כל הסודות המעמיקים המוסברים בקבלה נרמזים באותיות], מילים וסיפורים שונים המסופרים בתורה. סיפורים אלה, וכן צורת האותיות, הנקודות וטעמים הם לבוש – בגד החיצוני של המסר האמיתי ומשמעות התורה. המערכות השונות של הספירות, ותצורות האורות והאנרגיות מיוצגות על ידי האנשים, והסיפורים של התורה. לכן התרגומים והפשט של המקרא מכסים רק את המשמעות הבסיסית ביותר ואינם יכולים להגיע אל המטרה האמיתית והמשמעות של התורה כפי שמוסבר בספר הזוהר:

“רבי שמעון אמר: אוי לאותו אדם, שאומר כי התורה באה לספר סיפורים בשפה רגילה, כי אם כך, אפילו בזמנים האלה אנו יכולים לעשות תורה מסיפורי מעשיות רגילים, ואפילו עוד יותר יפים מהם. אם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם [הנוכחי] יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שבאמת, כל דברי התורה הם מטבע גבוה מאוד, ובעלי סודות עילאיים.

לכן הסיפור בתורה הוא בגד של התורה. מי שחושב שבגד זה הוא התורה עצמה וכי אין דבר אחר, תן לנשמה שלו להתנפח ושלא יהיה לה חלק בעולם הבא. מסיבה זו, אמר המלך דוד: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ”) תהילים, קיט יח( בוא וראה, קיים בגד הגלוי לכל, האנשים הבורים אשר רואים אדם לבוש היטב אשר נראה מכובד על פי לבושו, לא מסתכלים מעבר, ושופטים אותו על פי הבגד הנחמד שלו. הם חושבים שהלבוש מייצג את גוף האדם, וגופו, את נשמתו.

כך גם התורה, יש לה גוף, שהוא המצוות, הנקראות “גוף התורה”. גוף זה לבוש בבגדים, שהם סיפורי העולם הנוכחי, הבורים רק מביטים על הבגד הזה שהוא הסיפור בתורה, לא מעבר לכך, ולא על מה שנמצא מתחת לבגד הזה. אנשים אשר יודעים יותר אינם מביטים על הבגד, אלא על הגוף מתחת לבגד. החכמים, משרתי ה’, אלה שעמדו על הר סיני, מביטים רק על הנשמה של התורה, שהיא מהותית מהכל, התורה האמיתית (קבלה). בעתיד אנו נביט רק על הנשמה של נשמת התורה.

אוי לאותם חוטאים שאומרים שהתורה אינה אלא סיפור; הם מסתכלים על הבגד ולא יותר. השבח הם צדיקים שמסתכלים בתורה כמו שצריך. יין רק מכיל בקנקן, כמו כן התורה רק מכילה בבגד זה, ולכן, יש צורך להסתכל רק על מה יש מתחת הבגד הזה. לכן, כל העניינים והסיפורים האלה הם רק מלבושים “. (זוהר מתורגם, במדבר, בהעלותך, דף נח-סד)

בתורה קיימות 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה. באופן דומה, יש בגוף 613 גידים ואיברים, 613 חלקים לנשמה ו-613 אורות בכל ספירה. מספר זה איננו שרירותי, שכן יש יחסי גומלין ואינטראקציות חשובים ביניהם.

התורה מכילה ארבע מדרגות של הבנה, והגבוהה ביותר מביניהן היא הסוד.
במדרגה הזאת, התורה מסבירה לנו את מטרת הבריאה, המטרה האמיתית של כל המצוות, ואת השפעתן על הספירות.

באמצעות הידע של הקבלה, אנו יכולים להגיע לרמת הבנה אמיתית של רצון הבורא, ההנהגה שלו, הבריאה, ובדרך מסוימת, “לפענח” את הסודות המעמיקים של התורה הקדושה שלנו.

מצוות

בתורה יש 613 מצוות וכל אחת מתאימה לאחד מ-613 הגידים ואיברים של האדם ו-613 החלקים של נשמתו. על ידי קיום המצוות, האדם מחזק את כוחן, ועל ידי אי קיומן, באופן מסוים, הוא מחליש אותן.

המצוות ניתנו בגלל שלוש סיבות עיקריות:

• לחזק ולטהר את האדם
• לפעול ולהשפיע על ההנהגה
• לסייע בהשגת תיקון הבריאה

לאחר שבירת הכלים ונפילת  הרפ”ח (288) הניצוצות, האדם חייב לפעול ולהשתתף בהעלאת הניצוצות הנופלים ולהחזיר אותם למקורם. זה יכול להיעשות על ידי קיום המצוות ועל ידי התפילות. כיוון שיש מדרגות שונות של תפיסת המשמעויות והמטרה של פעולותינו, ישנן גם אפשרויות שונות וכוחות שונים של השפעה,  התלויים  בהבנה ובכוונה של מעשינו.

הקליפות הן ההתגלות של הכוח השלילי לחסימת האורות של הספירות, והתדרדרות זו נגרמת מהחטאים המבוצעים על ידי בני אדם. כאשר מקיימים את המצוות, מעלים אנרגיות חיוביות כדי להחליש את הקליפות האלה ולנתק אותן מהאורות העליונים, וכך להסיר כל מכשול מהזרמים הנכנסים ויוצאים של האנרגיות החיוביות. לכן, לפני כל תפילה וקיום של מצוות התורה, אנו מנסים לאחד את הפרצופים –  הזכריים והנקביים כך שתהיה הרמוניה גבוהה, ותוצאה או זרם של שפע ירדו למטה אלינו.

על ידי הבנת המשמעויות העמוקות של מצוות אלה, כפי שמוסברות בקבלה, אנו מבינים את האהבה העצומה שה’ מעניק לברואיו בכך שהוא מאפשר להם להיות חלק ממערכת דינמית זו, ובכך שהוא נותן להם את האמצעים והכלים להגיע לעולמות הגבוהים ביותר.