הקבלה מלמדת על גילוי העולמות, הדרכים השונות של הנהגת העולמות האלה, תפקיד האדם בבריאה, רצונו של הבורא.

מלמדת אותנו כי העולם מונהג על ידי מערכת מורכבת מאוד של כוחות או אורות, אשר באמצעות האינטראקציות שלהם, מעוררים תגובות שרשרת המשפיעות ישירות על האדם ועל העולמות. לכל אחת מאותן התגובות הללו יש מספר רב של השלכות, עם הרבה פרטים ותוצאות. היא מסבירה לנו את ההנהגה האמתית של העולם הזה, כך שנוכל להבין את רצון ה’. כיצד ומדוע הוא ברא את העולם, באיזו דרך הוא שולט בו, המקור של הנשמות והמלאכים, מטרת קיומו של הרע, הסיבות למערכת של שכר ועונש וכו’.

בתחילה, לא היה קיום אחר, המאציל היה לבדו,וממלא כל החלל עם אורו. אורו היה בעל קדושה ועוצמה כה גדולים, שלא ניתן היה לשום ישות להימצא כלל.כאשר הוא החליט לברוא, היה עליו ליצור תחילה ‘מרחק’ מסוים מהאור שלו, על מנת לתת אפשרות קיום לישויות נפרדות. לפני שניכנס לענין של המרחק (הצמצום), נתבונן קצת על תכלית או כוונת הבריאה.

אור ה’ הוא ייחודי ושווה כוח ותכונה. ספירה היא במובן מסוים “מסנן” אשר שומר והופך חלק מסוים של האור הזה לכוח או לתכונה מסוימים. ספירה היא הדרך שבה המאציל מגלה כוח, מאפיין או תכונה של רצונו בבריאה. האור מתחלק לעשרה מדרגות שונות של ההאצלה המקורית שלו, כל אחד בעל תכונות, מאפיינים ופעולות משלו.

מערכת הספירות היא אחד מהאלמנטים העיקריים הנלמדים בקבלה; היא מתארת במדויק ובפרטים רבים, את התגלות האור של ה’ וכל ההֵאָצְלוּת שלו, באמצעותן המאציל בורא ומנהיג את העולמות.

הכוחות היצירתיים או האנרגיות האלה הם הכוחות השונים המושקעים בארבע האותיות של שם ה’ – י-ה-ו-ה, והאיותים השונים של כל אות. מכיוון שלכל אות בעברית יש לה גם ערך מספרי שונה עם דרכי האיות השונות שלה. זאת אומרת שערך השם משתנה (72, 63, 45 או 52) ולכל אחד מהשמות הללו יש כעת זהות ופעולה שונה, לפי האותיות שבהן משתמשים. כל אחת מהאפשרויות הללו שונה בטבעה ובפעולתה

בבריאה, כל הכוחות היצירתיים הושקעו בדמות אדם קדמון. הם יצאו בהאצלות שונות מהפתחים בפניו לשם בניית העולמות.

עשר הספירות אשר יצאו מתוך עיניו היו מההיבט של השם של ב”ן  (52);הן תואמות להיבט הנקבי – דין, והן השורש של ההתדרדרות. כאשר הן יצאו, הכלים של שלוש הספירות הראשונות: כתר, חכמה ובינה קיבלו והכילו את אורותיהן, מפני שהן היו בסידור שלושת העמודים.שבעת הכלים התחתונים  של הספירות לא היו בסידור שלושת העמודים הנדרש לכיוון של חסד, דין ורחמים. האורות ניסו להיכנס לכליהם המתאימים, אך כוחם היה עצום, ומאחר שלא הצליחו לשמור  את אורותיהם, הכלים נשברו.

חשוב להבין שכל מה שקורה בעולמנו דומה למה שהתרחש בנפילה הזו. אם הכלים היו מכילים את אורותיהם, שבע הספירות התחתונות לא היו נשברות והעולם היה במצב מושלם מלכתחילה.

כדי לעלות מן המדרגה המקורית שלה, הנשמה צריכה לעבור גלגול נשמות כדי לעשות את התיקון שלה. תיקון זה של הנשמה מתממש על ידי גלגול (גלגול נשמות) ו/או על ידי עיבור (חיבור). בעוד שגלגול הוא גלגול נשמות של נשמה לתוך גוף מרגע לידתו ועד מותו, העיבור הוא חיבור של נשמה אחרת לנשמה שלו, אשר יכולה לבוא ולעזוב את האדם בכל עת.

“כתיב: “כה אמר ה’, אל-יתהלל חכם בחכמתו, ואל-יתהלל הגיבור, בגבורתו; אל-יתהלל עשיר, בעושרו. כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי–כי אני ה’, עושה חסד משפט וצדקה בארץ:  כי-באלה חפצתי, נאום-ה’“ (ירמיהו ט, ב). מכאן ראיה ,שהחכמה, שהקב”ה בוחר בה, היא להשכיל ולדעת בו יתברך, מה [שאפשר] לדעת. ולא אמר “השכל וידוע את מצוותי”, “את דברי”, שאז היה מורה שדי לדעת המצוות, וסדר עשייתן בכל פרטיהם. אלא “השכל וידוע אותי”. אם כן הוא רוצה דוקא שיתעסקו בני האדם לדעת את תפארת גדולתו. וכל שאר חכמה נאמר בה: “אל יתהלל חכם בחכמתו”

בשעה שהאדם עולה למטתו לישון כל לילה ולילה, נשמתו יוצאת ממנו ונדונה לפני הבית דין של הקב”ה בעצמו ולא בשאר בתי דינים.

קיצור כוונה ברכה ראשונה עמידה של חול

בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחריו תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין.

יש חמישה פרצופים עיקריים:

• אריך אנפין – (פנים ארוכות)
• אבא
• אמא
• זעיר אנפין – (פנים קטנות)
• נוקבא – נקבי

המוחין הם הכוח המנחה הניתן לפרצוף על ידי פרצוף אחת או שתים עליונות יותר. כתלות במצב הגדילה , ישנם מוחין של קטנות – יניקה ושל גדלות. יש גם מוחין אשר נכנסים לפרצוף הפָּחוּת יותר – פנימי, ומוחין אשר מקיפים אותו – חיצוני. הכוחות המנהיגים האלה משתנים בכוח ובעוצמות.

משגי חכמת הקבלה – פרצופים שיעור 2

קבלה – שיעור 5 – פרצופים
ר׳ רפאל אפיללו

אור ה’ הוא בעל ייחודיות מושלמת, ללא כל משתנים או שוני. ברגע שהאנרגיה הזאת נכנסת לספירה מסוימת, התוצאה או האפקט שלה הופכים לכוח או לתכונה מסוימים שבאמצעותם הבורא מדריך את העולמות. פרצוף הוא תצורה של ספירה אחת או יותר הפועלות בתיאום. הפירוש של פרצוף בארמית הוא פנים או ארשת פנים. פנים מורכבים מאלמנטים רבים ומגוונים כמו עיניים, אף, מצח וכן הלאה, אך כולם מתואמים כיחידה אחת בודדת. הפנים הן גם ייחודיות, הן מראות את הזהות הייחודית של האדם והן כלי הרכב העיקרי של התקשורת.

חלק מהפרצופים, הם זכריים ומעניקים חסד, בעוד אחרים הם נקביים ומעניקים דין. הזכריים מתאימים לחסד ומההיבט של השם מ”ה  (45). הנקביים מתאימים לדין ולגבורה ומההיבט של השם ב”ן  (52). על ידי יחודם, איזונים שונים של שני כוחות אלה (חסד ודין) יוצרים את ההנהגה. דין מוחלט יהיה הרס של כל דבר שאינו מושלם, בעוד חסד מוחלט יאפשר הכל ללא הגבלות. עם זאת, שני היבטים אלה נחוצים להנהגה של משפט, ובכדי לתת לאדם את האפשרות של בחירה חופשית.

הפרצופים נמצאים במצב מתמיד של פעולה, הארות וקשרי גומלין ביניהם. הדינמיות הזאת של החלפת והשפעת האנרגיות נקראת תיקונים של הפרצופים. תוצאת תיקונים אלה הן ההארות השונות בעלות העוצמות השונות, כתלות בזמן ובפעולות האדם. הם מתרגמים את הרצון העליון להשפעות ואפקטים מסוימים, עבור הנהגת העולמות.

בניית פרצוף מושגת באופן של זיווג (יחוד) של שני פרצופים, זכריים ונקביים גבוהים יותר, ולאחרי תקופה הנקראת הריון בתוך הפרצוף הנקבי העליון, ולידה, כאשר הוא מתגלה. לאחר מכן קיימת יניקה, שבה הוא יונק אנרגיות מהפרצופים הגבוהים יותר, ולבסוף הגדלות כשהוא עצמאי לחלוטין.

יש חמישה פרצופים עיקריים:

• אריך אנפין – (פנים ארוכות)
• אבא
• אמא
• זעיר אנפין – (פנים קטנות)
• נוקבא – נקבי